Hebraeische Bibliographie · 1863-05-01 · No. 33 Mai-Juni · p. [Seite]

60 שהילא בידינו וכל כיוצא מה ע״ו גמורה היא ולא אמרו בשאר מצות יעבור ואל יהרג בטתכוין להעביר, אלא בשאומרין לו חלל שבת כרי לעבור על דתך, לא שיאמרו לו: חלל שבח כמודה שאין תורתך אטח, ולא צוה הקב״ה לשמור אח השבח כך שמעתי ע"כל. Es ist hier nicht der auf die wichtigkeit dieser Definition, die zum Theil gegen Maimonides* אגרת השמד gerichtet sein mag, näher einzugehen. N. 45 lautet gedruckt: .שלא לגור מהריגת נביא שקר טעם המצוה כי טוה ימשוך הפסד לכל התורה וטצוחי׳ ולכל נבואת הנביא. ביון שוה מתנבא בשם האל ולא יבא הדבר ולא יהי׳ יפקפקו בכל שאר הנביאים. כי לא כל אדם יש לו דעת ובינה להבדיל בין נבואה אמיתית לזולתה. ובמה רעה גרמה האומה הידועה מפני שהאמינו לכל מי שאמר שהוא נביא האל עד שעלה בדמיונם כי זה האחרון ביטל דברי חורה הקדושה, והחליפה באחרת חדשה. והתורה לא תשחנה לעולם ובו׳. ואעפ׳י שבחחלה צוה לבני נח ז׳ ואח״ב חרי״ג לישראל? אין זה שינוי רצון בו, שהרי לא גרע ולא ביטל אלא הוסיף עליהם וידע בידיעתו לא היו יכולין לקבל אפילו אלו ולא העמים עליהם ובני ישראל nr השליטה שבני יכולין לקבל ולסבול עול המצות• Nützlich ist das Werk für die Geschichte u. Kritik der Kabbala; Anführungen der vorzüglichste nSchriften ,הבהיר ■yD ,הקנה 'D .ס' יצירה, ס' רשב״י, זהר, ס׳ שבעה היכלות findet man gleich auf dem erstem Blatte. Von den am meisten benutzten Werken bemerken wir: ס^ק, wahrscheinlieh ספר קנה, un(* den Pentateuch-Commentar des R. Menachem Recanati. Folg. Erklärung einer Agada verdient Verbreitung $ מצוה י/'א. ואמרו מלמד שנתעטף הקב״ה כש״ץ ואמר כל זמן שיעשו ישראל כסדר הזה אני מוחל להם. הכוונה שיעשו כסדר מדוח לא שיזכירו אותם בפה. והוי יודע כי מ״ש ר' יצחק פרחי בסוד טצוה זו לא נתחוור אצלי.] (»♦ Oppenheim) סדר העבודה [סדור חפלה מנהג פראנקפורט עם לשון אשכנז ח׳א. פ ר א נ ק פ ור ט 12. .דמיין] תאריך ״Gebetbuch für israelitische Gemeinden. Nach dem Ritus der Hauptsynagoge zu Frankf. a. M. Neu übersetzt und mit vielen deutschen Gebeten und Gesängen vermehrt v. L. Stein, Rabbiner. I. Sabbath und Festtage. 8. Frankf. a. M. 1860. (X, 384 u. 76 S.) [172] [Die Vorrede giebt ״die geschichtliche Entstehung“ dieses neuen hebr.-deutschen Gebetbuches, zu deren bibliographischer Ergänzung namentlich folgende vier Publicationen des Bearbeiters hier erwähnt sein mögen: 30״. Bericht über .das, für die neue Hauptsynagoge zu Fr. a. M. anzufertigende neue Gebetbuch“ (ein umfassendes Referat über. die wichtigsten .neuen Agenden) im ״Isr. Volkslehrer“ V. Jahrg. 1855 S. 165״ .95־Zur neuen Liturgie. Für die Sabbathu. Fest - Vorabende. Als MS. gedruckt. Erste Lief. Deutscher Theil. Ersse Abth.“ 8. Frankf\ a. M. 1857. (Vorbem. Stein’s als Vorsitz, des von der Rabbiner-Conferenz ernannten litürg. Aus- Schusses u. 32 S.) ebenso ״Zweite Lief. Hebr.. Theil. Erste Abth. Modifikationen in den Gebeten für Werk-, Sabbathu. Festtage.“ 18 S. als Vorlage für die Conferren'z; ebenso.mit demselben Titel 9 S., die Beschlüsse der Conferenz enthaltend.— Das neue Gebetbuch, von einenr localen litürg. Commission berathen, adoptirt die Grundsätze der Rabbiner-Conferenz, aber nicht alle speciellen Beschlüsse derselben. Die wichtigste Modification des Textes betrifft die Sitte um Wiederherstellung eines jüdischen ״Nationalreiches“ und des blutigen Opfercultus.] מבחר שירי המשורר שיללער אשר העתיק בשנת כתר (sie) עת הזמיר אספת מתחיה שטחה ראבענער מורה ראשון לשפת עבר בבית הספר אשר בטשערנאויץ. .8 .חוברת• ראשונה'. ט ש ער נא ו וי ץ, חרכ׳־ב nBlumenle8e. Eine Auswahl der Gedichte des gefeierten, deutschen• Nationaldichters Fr. r. Schiller,.Übertragen in's Ebräische in metrisch־ gereimten