Hebraeische Bibliographie · 1862-07-01 · No. 28 Juli-August · p. [Seite]

IW ftpier.' 21. 15. 34 feailles. Ecrit. iUl. möd. In4dit.9) 210 משנה ארוכה (והוא פי' על המשנה) על טסכת כרבות ופאד־ו, מר' שמואל שער אריה. Papier. 20. 15. 30 feailles. Ecrit. ital. Inedit. 211 משנה ארוכה טהנ״ל על שבועות והרחקת ענו״ם. Papier• 20. 15. 33 feailles. Inedit. ,212 •1 חשבון המהלכות לר' אברהם,בר חייא Maestro Arnaldo de Villanova . .מ פנים במשפט , והוא ספר העתיקו ללוז׳/ק שלמה בר' אברהם כן משלם א בי כדור, בן ט״ו שנים (י״ז דפים).”) ביאור שש כנסים, ד׳דפים. החלתו : א״ה (אמר .המחבר) וראוי להזכירך ובו' עד בין הקודם והמתאחר. וראוי שתדע כי בעל כנפיכם הניד דערתו וסופו: למען יקל בעיניחס^ תשובת השואל ולא ימצא חסרון תשובה בידם.“) מראה האופנים, והוא טרקטאט ׳מהאשפירא טסורגם על ירי ד' שלמה בר׳ אברהם הנ״ל. Papier. 21. 15. 2. Ecrit en 1459 par un ש,ם טוב pour -aeSarnuel de Mod&ne. Belleecriture courante italienne, avec de ]arges inarge*. [Inedit excepte IV'. SfcJ Die s. g. 49 Middot, die älteste mathematische Schrift in hebr. Sprache, aufgefanden von fl. Steinschneider. Die bekannte Anekdote von dem Bauer beim Optikus, der vergeblich nach einer. Brille suchte, durch, welche, er lesen ־— lerne, fiel mir unwülkührlich ein,, als, ich lulienthars Beschreibung des Münchner Cod. 3,6 (bei ihm 35)? in welcher zweimal die Kleinheit und Ünleserlichkeit der Schrift ״gerügt“ wird, mit dem seit einigen Tagen mir vorliegenden vortrefflichen Codex selbst sehr flüchtig verglich, der an Deutlichkeit, Correctheit und: Seltenheit der darin enthaltenen. Schriften den vorzüglichsten seiner All nicht nachsteht. ' Dip: Inhaltsangabe auf der!Rückseite des Deckels und noch «gjjsirjicher am ^nde des Codex: :(בופר הפילוסופיא אשר מ נכתב הספירה(י ונם התכונה: ומעשה -הטרעבה< וממשה-עשר ספרים האקלידה.(1);ממרת הארק! •) [J’en possede un MS. semblable, que je voudrais bien vendre pour un prix trie. modeste, ou echanger pour quelque autre liyre. St] •«) [Catal p.2265. ££]! 1 *) P y a plusieures expositions de l’ouvrage — tres repandu — dTmmanuel b.Jakob en langue hebraique — oütre celle d’im Karaite et une autre en. langue greqque, — par exemple celle de Meir Spi1;a (Pppenh. 272 A. Q), une, anonyme (A. 1415) Cod. Hamb. 262, öppenh. 1670 Q. f. 63, 1675 Q. f. 132, Mich. 828 et 829, (commenqant כק5?5ןצןן ולשון הנמעא)» et peut-etre une autre (Mich. 829 cpmmenq. בעורה חונן ןקך^ךן 5 (אפרש חיבור אהד פדי שתדע כל הסדר celle‘ 3$ Samuel Chajjim h. jomtob Mao tron (מאטרון) l’Espagnal (Cöd. Reggio; 42*. 10) et celle de Isäk. b. Jechiel A. 1558! (Cod. Warn. 66, Catal. Lugd. p.282). Peut-etre Te Cöd. Almanzi n’en contient qu’un fragment? St•]