Hebraeische Bibliographie · 1860-09-01 · No. 17 September-October · p. [Seite 92]

83 10I7J lieb am 24. April 1439, und das war aus 'den ersten 2 Seiten von Landshuth’s Onomasticon zu lernen, so wie auch daselbst S.2,1 unt. Elieser b, Natän (über מאסר הש3ל ®" S* Sachs in 111,170 מכד ירחים) namentlich über שבט, bei welcher Ge. legenheit der Vf. (S. 19) rügt, dass Conforte, Heilprin und Asulai sich an .Namen anstatt. an Sachen halten, und sich wundert, dass Zun% den alten Irrthum festhalte. Hier scheint etwas von der literarischen Vnehrlichkeit mitzuspielen, die in der Nahe des Verf. ihren Focus hat, da Letzterer nicht angiebt,; wo er dies bei Zunz gefunden, während anderseits Benjakob zu Asulai II S.170 die Quelle bei Zunz vermisst, die (zur Gesch. 205) angegeben ist, wornach Sam. b. Nitronai (nicht י נטוראי wie es hier consequent heisst) sich selbst שבט zeichnet. Man kann auch aus diesem kleinen Beitrag zu den modern gewordenen Raisonnements etwas Nützliches lernen•] הגעאגראפיע הקטנה והוא למוד ידיעת גלילות הארץ בקצור נמרץ נעתק לתועלת חנוך נערים בל׳ עבר טאתי אשר ראדין מניישטאדט שירווינדט. קעגיגסבערג הכת״ר. 8. Geographie (kleine) für die Jugend ins Hebr. übersetzt v. Ascher Radin (od. Radin?). 8. Königsberg, Druck v. Efrati u. Bekker 1860. (112S.) [1015] [Welches (deutsche) Lehrbuch zu Grunde gelegt sei, ist nicht angegeben. So länge die ״Hebräer“ in den östlichen Gegenden selbst Geographie nicht aus den Lehrbüchern in der Landesprache lernen wollen oder können, werden Bücher wie das vorliegende verdienstlich sein.] כוס ישועה ונחמה .. מאמרי חז״ל ומדרשים לבאר ביאור..' על דברי נו״כ הסובבים על צירי הישועה.. שער הא' יכונה כוס ,התרעלה שער ב׳ כוס ישועות [שער ג' כוס תנחומים, שער ד׳ בוס של ברכהן מאתי נתן ב״ר יוסף פרידלאנד ב״ח. ברעסלויא ואמשטרד׳ אחרית. 4. Kos Jeschua we-neehama über die Erlösung Israels, in 4. Thln., davon 1. u. 2 Kos ha-Tarelah u. Kos Jesckuot v. Natan Friedlaad b. Josef. 2 Bde. 4. Breslau, Druck v. Sulzbach Th. 2, Amst. 1849. (2 u. 33 Bl. u. 119S.).!1016] [Der 1. Theii erzählt u. A. die Damascusgeschichte von 1840; die Tendenz der Schrift hängt mit der Gegenwärtigen Palästina-Literatur zusammen.] מדרש שמואל רבתי עם שני ביאורים עץ יוסף־ ענף יוסף.. בדרך קצרה ובארוכה.. עוד ציינתי המאמרים מקומו איו (sic) בש״ס וכו' בשם -יד יוסף 1מאת יוסף..] שטעטטין, חרך. 4. Midrasch Schemuel mit Wortu. Sachcomment.: JEz Josef u. Anaf Josef\ u. Index der Parallelen in Talmud u. Midraschim : Jad Joseph [v. Jtsef .......] 4. Stettin, Dr. . v. Jak. Menach. Schrenzei 1860. (48 BI.) ' [1017] [Die Bezeichnung רבךןי (»Rabossy״ auf d. Tit.), — soll heissen ־־־ ירבהא beruht auf einem alten Irrthum, s. Ccital. p.595; Text erschien zuerst Constant. 1517 u. s. w.] משל ומליצה להורות נערי בני ישראל (בארצות המורח) ללכת בדרכי מוסר ולהבינם מליצת לשון הקדש נאסף מספרים שונים חרשים נם ישנים בצווי הנדיב ר׳ דור ששון נ״י בבומבאי ע״י משה שטיינשניידר (ומצו׳יר בציורים נאים). ברלין, חרכ״א. 8. vMashal u- Melitsa. A colleclion of Fables and Parahles for the use of the Jewih Youth in the eastern countries. Compiled by special order of David Sassoon Esq. Bombay, by!. Steinschneider. With engrayings.“