Hebraeische Bibliographie · 1858-07-01 · No. 4 Juli-August · p. [Seite]

77 206] aus älteren Exegeten gezogen, theils neu, und zwar erstere zum grossen Theile von Jehuda בעהק (s. S. XV, ist das Name oder Abbreviatur?) aus Wilna, jetzt nach der Stadt חרסאן (wohl Cherson) ubersiedelt. Das vorliegende Werk ist ein unentbehrliehe? Supplement zu jener Bibel, wird aber durch die versprochene Fortsetzung, nemlich den Sonderabdruck der in jener Bibelausgabe in unbequemer Weise (s. hier S. YHI) aufgenommenen Erläuterungen des Verf., zugleich ein selbständiges Ganzes. Die ausführliclie Yorr. giebt zuerst einige Details aus dem Leben des Verf., der als seinen Führer auf dem Wege der natürlichen Exegese, und wohl mit Grund, denselben Elia "Wilna nennt, den schon jetzt die Mystik und die Speculation für ihre Zwecke ausbeutet (vgl. oben. S. 50). Ist doch in jenen Gegenden der Kampf für das Bibelstudium noch immer gegen die alte Parthei zu führen (S. VIII, IX). Die exegetischen Grundsätze des Verf sind auf richtige Sprachanschauung basirt (S.Xff.), in der hohem Kritik geht er nicht einmal soweit , in der Chronik (S. XIII) den ausschmückenden Midrasch wiederzuerkennen, den Zunz ungescheut als solchen bezeichnet. Zur Bequemlichkeit wäre künftig anstatt des stehenden Columnentitels die Angabe des betreffenden Bibelbuches zu wünschen.] סזיל החגחה( ללילי &םח עם פירוש קצר מלוקט מפד רבני אבודרהם ואיזה דברים על מקורה מקוגטרים מגיד *מראשית לרא לאנדטהוטה [עי גבריאל פאלק]. אמסטרדם, תריח. 8. Seder ha-Hagada U-Lele Pesach. Voordragt voor de beide eerste avonden van het Paasch-Feest, met Aanwijzing der Voorschriften en Gebruiken in de Nederduitsche Taal, door G. I. Polak. 8vo. Amsterdam, bij J. L. Joachimsthal, 1858. (56 S.) [206] [Dei* äusserat kurze hebr. Commentar ist, — ־wie der Verf., mit einer, heutzutage seltnen Ehrlichkeit, im hebr. Titel angiebt, — hauptsächlich dem betreffenden Abschnitte in dem Ritualwerke des David Äbuderahim (1341) entnommen, mit der Benutzung der historischen Abhandlung von L. Landshut, welche nebst einem literarischen Nachwort von M. Steinschneider in Berlin 1856 (Verlag V. W. Adolf) erschien. Die Ritualbestimmungen sind hier holländisch gegeben, wie sie schon in den ältesten Rituälien in der betreffenden Landessprache Vorkommen.] ח!גד5וו£ ילל,עולמי סדר זרעים מכבוד,.. אליהו מווילנא אשד •נרשמו •ונכתבו בכיק זל״סביב הירושלמי. ■סדרם •והעיר עליהם אף הוסיף הגהות רבות הרב...דוד לוריא. ונלוו אליהם הגהות וליקוטים על ירושלמי סדרמועד־מהגאון הרדל זצל. נדפס עי השותפים ר, טוביה הכהן אסרתי ור׳ יוסף בעקער ני. [קעניגטבערג *תדיח] 8. Hagahot Jeruschalmi. Anmerkungen zum s. g. Jerusalem. Talmud, über die 1. Ordnung (Seraim), nach! den Randnotizen des Elia Wilna zusammengestellt, mit Hinzufügung von Glosssen u. eigenen Anmerkungen, nebst Anmerkungen und Collectamen über die 2. Ordnung (Moed), von! David Loria. Gedruckt durch die Comp. Tobia Kohen Efrati und Josef Becker. 8vo, [.Königsberg1858 ג.] (36 BL) - [207] [Der eigentliche Herausgeber ist Samuel Loria, Sohn des verstorb. David.] חמעוד* חומעוי חולד? (עם העתקה צרסית מאט ם'(?) לוי, ס׳ בראשית-שמות ויקרא) פאריס תרטז תריח. Pentateuque (Npuvelle traduction fran^aise du) et des Haphtarots, d’apres les meuilleurs sources, avec Je texte masoretique en regard; par Frederic Levi, prof. des langues a Paris. T. I Genese. 8vo. Metz, Typogr. de J. Mayer 1.806, T. II et III Exöde, Levitique, 1858. (IV u. 129 hebr. 'u. 129 franz. u. 4 S. Noten; IV u. 266, IV u. 224 S.; der Bd. 2 thlr. 20 sgr.) [208] [Werke mit hebräischem Texte sollten auch vollständige hebr. Titel haben; in unserem Palle wurden wir 4en hebr. Namen des Hebers, erfahren haben.] מיס חיים כרף א׳ חלק א׳ וב' מוהרר חיים כהן רפאפורט אבד דקק אוסטרהא בהגאון דוב (ShilÜ) בערש אבד דקק מעזיבוז בהגאון אריה ליבש ראש ישיבה דקק לבוב בהגאון חיים כהן'רפאפורט אבד דקק לבוב. משפט הספר ומעשהו מבואר בהקדמת בני המחבר. נדפס עי השותפים נכדי הרב מטלאוויטא מהורר חנינא ליפא וסהורר יהושע העשל שפירא, בזיטומיר, תרין. 2.— ברף ב1 חג וחד עם קינרים .2 .או£!לוח! חיים חידושי תורה שחיבר [הגל] בזיטומיר. תריח