Ha- Meʾasef · 1794-01-01 · מחברת ראשונה (1794) · p. [Seite 88]

( צ C הדבר הזה דומה לאותו משל לתנשמת *) הנמצא בספרי המושלים י אמרו ויהי היזם ויהי רע ומדון בין החיות ובין העופות ויאספו כלם למלחמה / ויעמדו «ערכה לקראה מערכה בראש המקנה.האחת עמד האריה הגבוך המלך בחיות / ופקודיו כ3 «ולכי רגלים לדגליהם ולצבאותיהס מן הפיל הנורא עד,החולד והעכבר t וממולו עמד הנשר הגדול המלך בעופות / וצבא כל צפור כל.מן$ למיניה© < מן היענה הגדולה בהס על הי ונין דבש הקען מכלם ותלך המלחמה הלוך וקשה ביניהם ימי© דנית / ע«© ־ינצחו החיות וינוסו העופות / ׳ ופעם ינברו העופות והחיוקרציס לפניהם והנה התנשמת ערום תערי© מדאגה.מדבר פן תבשל עת. כי תננף המחנה הזאת אשר היא בקרבה לפני אויביה / ותלך מצבא לצבא / ותחנה בין הכלי© אשד מאחרי המערכה / י והיה ■כאשר גברו החיות יתמפר ללכת אליה© על רגליה ולתחת חלק נחלת משלל החללים / ניאמר© ©לא מצבאכם אני וכחלק היוצא למערכה כן. תלק היושב על הנליס * ■וכאשר גברו העופות ות^הר לעון* אליהם בעוד ©מתוח בארבע כפות רגליה / ותאמר המי אחי I על הגלו© ישנתי: ואיה חלקי? כן עשתה כל ימי המלסהה אמנם כן הדבר בעולם כל אשר יש לו; תחלה יש. לו ג״כ תכלה : ותכל גם המלחמה הזאת / ויעשו החיות והעופות. שלום ביניה© ויכרתו ברית ויתיצנו כלס יום אחד לחוג את חג האחוה והרי־עות / ויתיחסו לצבאותיהם / ותבוא גם הקנשמת בתוכם / ותרך רצוא ושוב פעם בה ופעם כה / וישתוממו החיות והעופות על ©מראה הזה / ויבקש הדבר וימצא בי לא היה לבבה שלס גס עם אחד מחם / ויקומו עליה זיכו אותה הגות ופצוע וישמעוה החוצה ויצוו עליה אשר לא קב א עוד בקהלם בי אז אחת דתה להמית * מן היוס ההוא והלאה היא. נחבאת בל היום בנקיקי הסלעים ובתןרי הקירות / כי יראה לצאת כל עול 5השמש מאיר על הארך < פן יפגעו בה החיות והעופות / •’ ׳ וכאשר &H) היא השרן המהמה כל״א גלעדרוזוין המסתתר •ביוה ימעופף ■כלילה ונין השמשות * (עיין בם׳ ראשית למודים הנ״ל יף כ״יז ע״כ) י