Ha- Meʾasef · 1794-01-01 · מחברת ראשונה (1794) · p. [Seite 77]

! < m ) בקורה• ס פ ר י ם ח ד ש י ם": עמק הבבא מספד חמדזרים ליקרא דשנבא רביגו - הגדול״ונו,"׳ אשר דרש במקהלות עם ה״ה בבודי : הרב-השלכם SSnn החריף Smn מירי ברוך י נרו בהחנם המפואר.רופא טבעי וחוקר אלהי כמ״רו , יוניי ייטלש ״נדו ונד פראג שנות תקנ״ג ’ לפ״ק *) י ■ \ 7'7 ג־^־:7 כעולם לא נתאמת מאוזרחו׳'ל אגב חריפתאשגשתא נכדחש ההספד הוה המלא שעות והגל ורפות חח על b v;:.r ׳■ גדותיו *) המחבר. שלח לנו את דרוש ההספן הזה ׳ ויהי כאשד־ קראנו נו שצי» א שלשהעליס עמדנו* משתוממים,יבאצמיס אשי אין להם פה ׳ לא ידמנו מה היה לנו / כי רנה ידענו את האיש הזה ואת שיחו זת ימים צביריס שהיה אוהב חכמיה ונוחר נדרן טוניס וחפן בתכונה ׳ וכמה מנתניה שלח לנו אשר 3» דבר-דופי על דורשי דרשות כאלה / ושפך רוחו ומר נ_פשו על מגון *ניס '!כתורה, שלא כהלכה ועל נח התנפיס זהצנועיס < ועתה פער פיהו לבלי. «רק לחלל מלל רב אשר אין נו מועיל ׳ לתח יד לכסילים ולהתפאר כחריפות של &טזת כל זה ראינו ונצלמנו י ונו שית 55'יי כסתנו־/ כי מפי איש מודעיו יצא פזה־ונזה עודנו מתרישיס ומשתטים לא נדעמה נדנר ונמה בצטדק האישיהזה / שמנו' ימו למו פי! והנה׳אני־ת שלוחה אלינו יוכה נקיית מלאה נאצה ותוכחה '«לרדיוס הזה־* כלי כליותינו בחיקנו / בריאותנו איך הכאיס הלורש-את ריתו בעיני כל משכיל מנין / נכמרו יתרונו עליז./ ואמרנו אל"יודע החוצה ./;.הלא אתינן רענו הוא אכל מדת הארות ואהבת הצ1ק ענתה כנו 1:1 מה זה תעשו ן למה יאמרו הנריוא משא .*נים יש בדגי / על אנש־ס אחרים יעני קשות / וצל אולת אנש* פולס תכסה אהבה / צא כן אמר אכי הגגי׳איס על. פי ה' .כקרובי זאקדש ועל פני כל העם אכבד ..אז.,אמרנו ינה .תבוא.הנקירת ל$.נל \t 1«ען,תהיה בנו לעד», כי אהבנו' את האמת יותר מכל ♦ . ואם ירע הדנר בעיט «מח^רויחר לו./ הלא ידע כי נס לנו היטב מיה לפגום בכבודו / אנל מהנעשה הוא'חיפני לו את הרעה הזאת יצל ני''צא שמד את'פיו ולשוני ופנה את טעמו לעין העדה , ואנחנו צקייס " ׳.1-' V: דברי המאספי© ־