Ha- Meʾasef · 1794-01-01 · מחברת ראשונה (1794) · p. [Seite 68]

( ע c מאוד 7 «עי המו לי / גי הלנת מאחי ארץ מולדתי המ><*, נפשך בעוג קלון / ואחיך היקר יושב על כסא מלכותך הרמה / בכל זאת לא ירפא שברון לני ופצעי! ני לא ונגח לראות ולאסוף פרי נעמך / נעע נא׳מניס / אשר גמעתי; נימין צדקך ובנפש חפצה לעשות רצון קיננו לבדד ־״־ — שנרך הרבה מאוד / ני רב עוג ■■ענדת בימי ממשלתך הטעעיס י ומי יקנני — אך נדבקה לשוני לחני / וגרוני נחר / רגו דמעות עיני / ועצמו אנחות לגני בזכרי גדעחך ל — , אנה הלך רוחי? שוני נא / שוני / אל תמה ואל תמרר מתק שמחתי היוש — * י «5 נא אשי / ׳• אל גא ירע בעיניכם קי עזיבה רוחי אותי גדנרי הקיסר ז״ל / ותעוף עלי קברו לנכות ולקונן על עזבונו / ני מר לה וור / בנל עת זכרי נו וכמעשיו אשר עשהלנונחייז — ונרוך ה' אשר נתן לנו פליסה גדולה תחת ממשלת פרייסן יר״ה י תקותינו'לא נכזבה / לא תקום ולא תעמוד המשטנה / נווסת רמת העיבו אתנו מלכי פרייסן הראשונים / ורב מכלם מעיב אתנו היום המלך האדיר במלונה האהוב מכל ואוהב לכל / פרידריך וויאהעאאם השני יר״ה * הוא צוה במצותו מיום ת' סיון העבר להעיב עס הישראלים היושבים פה / נאשר הודעתיכם מר / וצוה להכין בית לימוד לילדי העברים / ברוך אל אלהים כי היה רצון מאך אעבד משכיל1 / ני נתן מרותו להשך הגדיל מרע בשערים לתהלה דורש עוב לעס ישראל / ה״ה המושל כמשנה למלך במדינות שלעויען גראף פאן האייעס-עקסעלענן כי לא אחר ולא עכב המצוה הזאת אף גסיהחאמץ,ושמח ני באה *'"המצוה לידו / מגלגלין זכות מ״י זנאי / ודבר טוב לנו אל המלך , והמלך האדור שמח להושיענו / שמע דבריו . הטונים / המשטחים נפש אוהבת עשות חסד 7 כאיש שומע עצת רעהו * אוהב טהור אב ׳ חן,שפתיו רעהו מאך ,• ויחשוב מחשבות רבות להקים ולסמוך אותנו / ולפי כי רבו מעשיו / צו ה מצותו לאיש יקר רות / אוהב האנשים ומשמח לעז״ם / ה״ה הקאמער קאלקולאטאר זאסעססאי באסיפת קהל היהודים . מברעסלויא והמדינה האדון ציממער מאן <♦ רצון מבניכם שפתי'צדה ורירי ישרים יאהב הוא ערח ויגע לתקן הכל בתיקונו י ויהי בראותו ני רנה היא המלאכה הזאת לעשותה י לבדו