Ha- Meʾasef · 1794-01-01 · מחברת ראשונה (1794) · p. [Seite 67]

( סט ) יועצים ושריס ־.«■■ זה היו מדונק נגיון זה / וזהבתעאת זאת * זה בצע בצע רב / וזה שינא אמונתו זולתו י וה; שקץ ותע< חנמה*” ־'“ומדע / ווה השנית שלום ארצו / נעכור השכר שלום שכנו כל איש ואיש הניא דבריו במרמה ותוך לפני" יי מלכו , והעיז אזנו ולנו לדבריו / לכתוב ולחתזס כרצונו * ומה רבו המעשים האלו אשר הניאו מורך /! צער ויגון בלב העמיס אשר ישנו השקע ובעת * ו«ה הרבו חרב ורעב / חרס וגרש ורדיפה קשה עד אין מספר / ואם ני רגו הצמת הן1ו/ ומרים הן כלענה וראש / לבל איש אשר תקראנה / נכצ זאס לא פרעו ולא השחיתו כל נך לכל העמים / כאשר הרעו לנו / אנתנו ב״י שה פזורה כנל הארץ כלה 7 ני המה לגדיה® ולמשפחותיהם מצאו עזר ותרופה ומנוח לכף רגלם בכל מדינה / ומחסה בכל עיר זה נכה ווה נכה י לאגן אנחנו/ עם נאנח/ נ* אם נגרשנו ממדינה זאס נדחנו ממדינה אחרת / ונדחפנו.מעיר לעיר . ונהי שחיק לעמים / אשר אמרנו נצלם בחסה*ונגור נתזכס וכי דחס מושל א׳ עלינו / ונתן לנו רשות לשבת בארצו / מה רנד;”היו המסיס אשר נתנו אנזתינו לו / רב מערכת הארץ אשי ישנו בה/ ורב ממתכת.אנשי ארצו אשר ילאו לנית אבוחס לצבוא * וכל הצרות אשר מצאו לאנותינז / באו לרוב עלי ידי הפקידים ויועצי ארן אשר ישנו ראשונה במלכות כי מלבד שלא ה$ לב המלך לעוב לנו / כי השיאוהו להרע וחוקו זנריהס בקדושתם / הלשינו והוציאו דכה / מריס אשר צא עלו על רוחינו / ולא נמצא שוס רמז נתודתינו הקדושה / ולא הזכירום ספרי תוכחותינז היקרים נם השחיתו לב המלכים / ודברו אליה® יום יום / עד כי שמעז לקולס / ועשו כרצון נפשם —;לא כן עתה בימינו ♦ ברוך ה/ המרחם I עוביס הס ימינו מימי אבותינו הראשונים / מי האיש החפץ חיים! אוהב ימיס לראות מזב / אשר. לא ידע ולא יגץ ההגדל הגדול הזה? . מי האיש / אשר לו דעה ישרה / נפש משכלת ולב נכון / ולא יודה תולות אלף לאל עליון על רב עוב אשר הפריד צנו ה׳ בדור הזה " ונפרע דמי המושל החכם והצדיק אוהב הנריות ומשמת בממס / <ה״ה המנוח יאזעפופהשני / נשמתו נין נשמת הצדיקים התיימיס י ~ צר לי עליך מוש^ ארץ מולדתי / צל לי וזאוד