Ha- Meʾasef · 1794-01-01 · מחברת ראשונה (1794) · p. [Seite 65]

( סז ) מכללת נה / להגיר שפלות עצמו / גרוע הוא ממילה מסגי שהבדלה כנל יויקוס שהית מושלכת ומוכחת על ער החמי]/ ירחיק נל אדס מהלוך שכיבה / ומכל מקום לאיבואתקלה עלילה למי אדם/ לא כן תלמיד חנם שאין בו. דכה יתעב וירגיל זולתו נדרכים לא טובים רבזא מנפול על ידו למי אדס אשר איגס רואים ויודעים אותו — זביוך אלהיס אפר הטה חסדו לי לזנות אותי נדעה ני ידעתי מך ערכי / ומעולם לא נשאני רוחי לעלות מכלה בחקירות הנשגנות * יק תמים הייתי עס ה׳ אלהי י , ס״כ״ם לא טוב הנאור אשר נארז תורני דורך / כי החפיאו דברים לא בן כדברי התלמודיים! אשר מעולם לא עלו על לנס הביטה וראה בכל המקומות אשר דברו התלמודים «ערן חנת / ואמור איה מלאת שכונו בזה לדעת מך ערכו ושפלת רוחו כאשר נארו תורניים האלה? ראה אמרו (במס׳ נרנות ובמס׳ סנהדרין) אמר ר׳ אלעזר נדולה דעה שנהנה נין שתי אותיות / שנאמר בי אל דעות ה׳ היש את לבנך גס פה לבאי מלת לעה בידיעת שפלות הערך? כי! אס תחשוב כזאת הלא חטאת לאלהים 1 ואולם הסכת ושמע הנאור הגנון נדבר הזה / אשר אני מתה למר אליך * פלוגי. אנכי אשמע * י נ ההמשך בדפים הב»יס> <