Ha- Meʾasef · 1794-01-01 · מחברת ראשונה (1794) · p. [Seite 54]

, ■ ( נו f וברוב ביכה© יתהללו 5 מי יעצור ברוחם / ומייחס ירסן לפיה® אם לאי השאיר ה׳ שריד כמפנז הלא■ המו*;״;'•■ '־'אחמפ-־מריפיכארצי? כי־ לא■ כעחשטת© ■ולא כדרכם. v.; '- דרכינו :5; המה יעפילו לעלות אל הרי החכמות .7V : ^'לך והידישת:7* ואנחנו יורדים כל'.היום לפ«ק הברכה ‘־•*די• לדנף חכמינו הקדמונים ודברי ההורגים':כצל״דורודור •-'יי'; :■" ־■ המה 1אוכלים למעדנים■'ויעשו. ׳להם נגדי; חופש נסקזת;:;ז ץ העמיס אשר כחוכס יושכי® / ואנחנו מס ה׳ מעשי י‘ 'ידיו להתפאר ענינו בצום נפשמו 4;וברעג מחינו ' כלינו •י ♦ . מ״ב״ם מי כקש זאת מידכם. החפץ ה׳ * ״,.• פלוני (מבלי שים לב לדברי מ*בס) כי פורה קנינו מה חסרנו 7 היאעערת ראשינו-. היא שעשועינו מאנלבז •ו8שתמ ג.)" ועל עם ה׳ כאלה תשפוך חמתן? ־;מ״ב״ם , אתה עתה הראיחני ני לא נופל אתה מכל אנשי ארצן ,; י זנמוהס כמוך ♦ ני העתיק על* דברים ולא נתתני ׳ : להשיב אמרותי אליך /, זזה .דרכם כסל למו י פלוני 'בי אדוני! מרוב כעסי דברתי עד הנה / ני תדבק; לשוני לחגי אם לא יעלה עשן באפי בכל עת אשר •/־ : אזכור החועאיס האלה מ״ב״ם ׳ כעס בחיק כסילים ינות / ודכרי חכמי© מחת נאמרים ♦ פלוני לא בן i האי בכרא רנא דרתח אורייתא מיתחא ־ ■ . , ל*ה ■ $ ) 'לן הו{יאי הא׳ב״ד מהמבורג' ל׳ ת ספרו למרפא לשון' ל«י ני 55תי& י«ין! / הייתי אומר ־בי הפלמי גנב את דבריו -מדברי הספר הנ״ל כי,כזאיזי אווי האנ״ד מה״מב בהקדמה למפר הנ״ל.! אך עקה אתרי שהפלוני דובר דבריו בעולה העליוחהאב״ד הדפיס הספר בעולם ׳הספל , על ברחנו לריכין אנחנו לומר כמקרה הנביאים כן מקלה היבניס להיינו סגנון אחד עולה לכמה רבנים ־ דברי אוהבי •־ '