Ha- Meʾasef · 1794-01-01 · מחברת ראשונה (1794) · p. [Seite 53]

( ■בה: ־:C יקרא לשפוך נוז על איש:עדם דרוש וחיזור הימע את ד «צפורו? העיר אלהים לך לראות את ■אשר. עם, לנכי ,כי חאטוס אזניך לדברי? מה עשיתי לן וכמה הצאיתיך*. ענה גי J ,< ■/.. •ל-■ ־ ס״ב״ם לדקת I לא אלהים אני לחדור משניות * לגגך / אך ׳.עיני אדס לי לראות אי׳עזה •עם אתה * .ידעתי אנשי;< «כורתיך ומולדתך ידעתים / ני כנים המה לא אמון א > כס «;,ולא סדרים למו גמשפכוס ונמעשיהם. 7 -גס לא; ,5:למדו לשונם דנר;גנוחה:וצחות ב);נמשפע י• ורבת שנעה לה נפשי, היגון בכל .עת/אשר םייתי פה כמקהלותס / ועל נן זה ימים1 רבים ברית גרתי לי ׳ אצרני מן הדורjr:לעולם:• ';ל;,/;^ , י;■■':;,'. פלוני; - (»שהומס} ארה לי I צללו שפתי ותקתי זארגז לקול :, . דבריס-אנני שומע /•.«שהל! נתת דופי במי־עמי ולא זנית ני המה זרע ברוני •אלהים;׳ אל תתן כלאתי י לפני כני גלי שס 1; ני אם רבי עמי הארץ בתוכם \ אשר עליסם לא נגה' אורי'«!׳' גימי חלדס'׳/ 1 הן לא אשרינו כ3 / כי עוד יש שרידים המלאים חכמה ויראת - ה׳ / ולולא היותם אבלה חכמת חכמים ובינת כגורם •/. א,! שי י V V■ מ-כ״ע^(מתאפק:ונאנח) ־פלונים הלא הוגד לך ושמעת / ■יכי ■.כהיום מתרבים פריצי; בר י •י י ■•;^.y עמינו בכל מושגות מי• ישראל /;■הבועחים על חכמתם י י ׳; י' ■וכרוב ■'■■׳■"’'־י א) :.ערציהוננ־נל״א כמו; ויהי אומן את ידעה ־ יי. , ׳"׳•“•.׳' ״;; לי־י/ל״ל; " ״דבריזזמחבד ׳:■>־' ב,) קורא אהוב! בקראו הדברי® האלה א5 הנהל את. פיך י. לא,חור-: '-שקר ענס. .’ . מנ״מ.בו כי כלדנרי הפלוני. הלא בלשון 5י1ה ובשפה נמרה נאמרים ף אך .שמעני ודע לן ־: הפלוני הזה יושב בחרן החיים,זה פנמי ס ימיס..וש9; למד לדנד . «כוחה בלשון עבר אשר לפנים בימי חלדו; לא• ידע / ,. אן'כיד נודע" מאמר חכמיע?״ל ׳ שבשתא כיו!,דעל על'.,ולק תראה לפעמים בתון.דבריו שפה,. בלולה. / צא הואל ולא «־דלה! כי גרסא דייקזתא היא k — י : דברי המחבר .