Ha- Meʾasef · 1794-01-01 · מחברת ראשונה (1794) · p. [Seite 39]

( m>. להניא ראי/ שניטלו ההנאי, S3fr אחר וןפץן;לינא:לדמף׳ גלצ: לנדון לידן זהא טעם הדבר הוא מבואר גפמ״ע?שס, ס״ק׳נ״ג דלנן יש חילוק נין קנאי אס תעשה לתנאי אס לא תעשה דלעולס «ווקמינן הדבר על חזקתו שנשאר הדבר נמו שהי׳ מש״ה •צריף *• להביא ראי, שנשתנה הדבר ענ״ל ״ . והנה בנדון לידן בוודאי נשתנה הדבר והנה עשו מעשה שנעשו אפילאנטן ואין, ספק על מעשה אם צעשה שהרי נוודאי נעשה המעשה רק שאין מסופקים במשמעות'השטר והדבר מבואר בכמה מקומות / שיד נעל השער על;הת ובונה ועל המקגל להניא ראי אס המשמעות השטר נעו שהוא אומר 1 ופן מנואר אפילו היכא שהוא מסופק על לשון המתנה אס נתנוון למתנה גמורה על המקבל להניא ראי' נמו שמיואר 3ח״מ סי/רמ״ו ס״ה וזה הוא כלל גזול נדינא שיד. בעל השער על התחתונה / וגס כאן שיש בית ספק אס נתכוון הנותן וקפיל להקנות תנאי וקפיד ג© על אפילאנטן אס לאו עליהם להניא ראי׳ ומדי דברי בדין זה מצאתי מגונה גדולה דלעיל נסי, פ׳'ב ס' י״ב פסק המחבר דאס הלה אומר לשער נעשה על תנאי אלא שאמר שעדיין לא קיים הלוה, תנאו על המלוה להביא ראי׳ והנה לכאורה הוא תמוה למה, טתס המחבר כאן ולא מחלק בין תנאי שב ואל תעשה לתנאי קיס ועשה •ואמיתי ליישב שבסי׳ רמ׳׳א מיירי המהגר שהמקבל הוא מוחזק במתנה ולכך לא ממי לי׳ חזקה בתנאי שב ואל תעשה שמוקמינן הדבר כמו שהי, אבל הנא המלוה נא להוציא מעות מהלוה לא אליס הן חזקה לאוקמי הדבר נמו סהי, להוציא המעות מהלוה שהוא מוחזק נמעותי׳ אן> בתנאי קום ועשה ועל המלוה להביא ראי, ולכך לא מחלק המחבר נסי, פ׳׳ג כין תנאי שב ואל תעשה לתנאי קו״ע ואין להקשות לפ׳׳ז אי מיירי בסי׳ רמ״א שהמקבל, הוא מוחזק א׳׳נ למה דחנאי קוס ופשה על המקגל להניא;ראי' הא הוא מוחזק במתנתו די*ל לחזקת המקבל לא אלי® והוא חזקה גרוע הואיל ומודה שבתורת מתנה יגל תנאי גא לידו ומתחילה הוא של הנותן א״נ יש להכותן חזקת מרא קמא משא״ב נסי, פ׳׳ב בחזקת הלוה במעותי, הוא חזקה אלימתא אך ה3׳'ש בא״הע סי, ל״ח ס*ק ע׳ מפרש דעה המחנר נסי׳ רמ״א. דבתנאי שב וא״ת על הגותן להביא ראי, (אס לא הניא ראי׳ המקבל