Ha- Meʾasef · 1794-01-01 · מחברת ראשונה (1794) · p. [Seite 28]

< ל > פיך ויאירו דבריך ל זהי& ני יניד על פניה דרכה / הלא יאזין לקולה בעשותו את אשר צוקה עליו / ורצונה היא כמלה ־־• לכן׳ השכילו כשות אנשיס החכמים האלה / את קשר לא נשאו לבבם לדבר הדבר אשר למענה באו / גם נאמרו : וני חמול אני בעיניכם? הלא עתה «צאו מקלם לדבריהם לאמר: כזאת וכזאת עשית,? אך שכלו להסב הדבור / עד אשר אמר,: ®ורוני / את אשר שגיתי הבינו צי ואז דברו ־ — וכל עמס יעשה ■בדעת ״ - ■ וטעמו וראו מה עונו אמרי ^הישר ההוא / דבריו מה נעמו! באמרו: שמע אשמע לקולכס. אחי ✓ והן זה הוא לרך היקר לאיש צדיק / אשר חבריו הוכיחו על פניו דרנו. < ונפשו'יודעת כי צדקו דבריהס / להכיר נגד פעהס ני האמת &תם / וני יקבל דבריהס בטוב לב! למען ישמחו הצדיקים במעשה יליפם / ויוסיפו אומץ לעשות כהנה ונהנה'" מ — ס •3 לאמל משה אל ה׳ : הראני נא את כבודך ♦ ויאמר: לא תוכל לראות פני (שמו׳ ל״ג) * אמרו חכמי התלמוד *) הה אמר ה׳ אל משה : כאשר חפצתי / וישרה בעיני הראוחך את כבודי / לא רצית / עפה כאשר חפצת / לא תישר ענד בעייני! ולא תוכל לראות את פני י אחת דבר אלהיס / שתיס זו שמענו ני תבא חכמה בלבך/ ודעת לנפשך ינעם! והיה נאשר יקרה לך באחד הימים להשלים חפצך ✓ לאסוף חכמה ודעה לנפשך / יהי לבך גנון : עזוב את כל אשר בידך ובלבבך לעשותה < ואל יעצרך דגר 5 נס פגעי הזמן ני יסנוך / אל תתמהמה ואל תאתר *מהמועד לגינות לן> ז/ע״א,תני׳ משמי׳ דריב״ק : אמרליה הקב״ה למשה-• כשרצית• לא רציח/ עכשיו שאתה רוצה 4 אילי מצה פירש רש״י כשרציתי נהנה * לא יצית 6;אחל : ויסתר חשה פצץ 1גן׳ ♦