Ha- Meʾasef · 1794-01-01 · מחברת ראשונה (1794) · p. [Seite 25]

< בז ) לרדף ולהדף צנושי •רפ; .לקללם ולקלותם ברחובות קריה / ונין קהל ופדה / אל תפנו לדרכם / בי תועים המה < לא יועילו / אך ישחיתו את נפש החוטאת — . ' לו חכמו ישכילו בדיך תמים אשר הלך בו החצ©;מגדולי חכמי התלמוד * (ברכות דף יו״ד ע״א) ' *) בשמנת רני מאיר״היו גגי~3ליעל אשר הציקו לו על מ&וד / ויהיו כקוץ מכאיב בפירו על רוע עפלליהס / וייעתר אל ה/ / .. לשפותס מנונם ולהכחידם מן הארץ י אך אשתו אשת חן כראותה את אשר כגם לבבו / עי® קתחה בחכמה לאמוד: אל נא אדוני 1 למה תעשה״כה".לאחיך ׳6 הלא כה אמר דוד מלך ישרן!: יתמו חטאים מן הארץ/ ור׳שעים עוד אינם * חוטאים לא אמר (שתשמע לפתור על נופי הרשעים העושים רשע) כי אם חטאים(והס העונות ובפשעים) -כההס רשע / ורשמיס עוד אינם י אישי I עשה זאק איפוא : שא לאשר *הרע לך / ופיקד בעיני ה' אלהיך/ כי תעשה הישר בעיניו נדוד ענדו \ התפלל גס $קה בעדם ,/: .למען ישובג מדרכם וחיו " בינו נא דברי החנם .הזה ומפנה אשתו / אשר לא מט קו מדרך , היישר / ועשה כל אפר בידו לעשות׳/ למען הוליך את שנדו הרעים במישור (כי לולא כאמה'כן / הלא יפלא על ’ החנם הזה / איכה נעלמו מעיניו דברי התורה? והיא גס היא מדוע לא השיבה אמריה לו מפורק משה : הוצת תונית את עמתיך? — ) ואחרי רואו / כי המרו את עצתו / וימאנו שמע לקולו / הסתיר מיו מהם ./ ולכל זאת לא שפך בה עליהם / אך בדאנון נפש פרש נסיו השמימה / אולי יאסף יוחס ויגועו במונס / וצא יהיו עוד למכשול 5 לולי אשתו .., .־ ■■■■ ■ ״ . ־הישרה ■י׳ :; * ) רנרו ברימי להוו בשנבותי׳ דר"מ / והוו קמצערי לי׳ טזבא ׳ היה קבעי ר׳'מ ׳רחמי עלויהוד כי היכי דלירזותו i אמרה ■ליה זלוריס דניתרו:' מאי לעמך ״לנתיב יחמו חטאים! מי כתוב חוטאים? חטאים כתיג וג0 סיפיה לקרא מעיל ורשעים עוד אינם כיון דתמו חטאים / ורשעים עוד אימז י אלנעי «1תמי עלייהו דליהדרו בתשובה