Ha- Meʾasef · 1794-01-01 · מחברת ראשונה (1794) · p. [Seite 6]

.■לא יתק ליזנר ענין ההריגה לשס תפארת / אנל.ענינוכאן לשון חול“[/ ניכן כתיב לחלל גאון כל צבי (ישעי׳ כ״ג v) / ■ונכתוב ואתה חלל רשע (יחזקאל ־'נ״א למ״ד) כבר פירשו רל״ק לשון חולין / ואין בזה ספק כלל אחרי שמוצא פס קבה זונה והלידה מזה העדן■ אבל נאמת יתכן לומר שכון המשורר לשמש בשה 5ס המשתמע לתיי חפי / וכמוהו ג*כ בתיבת צבי s שיעלה בזה ג״כ.בדמיון השומע או הקורא דמיון הייגק אוהבץ כשפיכת דס נקי. של צבי./ ־שהיא איי;" זכה׳ וטהורה נמע&יה ומדוחיה / אשר יפלס לפני רריפיה גבורי הציד : איך־גפא / לשון תמיה והשתוממות / כאלו אמר נפילתם היתה למעלה .יודרך ההרגל /׳, כי איך ■היה אפשר שיפלו גבוריס כאלה : אל תגיר,ו בגת / הנה דוד היה פוד עס אנשיו בעת אשר קנן אח הקנה הזאת בארץ פלשתים / ולכן הזהיר איחס בזה שלכל הפחות הס לא יגידו אותו נערי פלשתים; גגות פלשתים r ששומות כולל לכל הנשי© במס מה מבתולה עד זקנה / כעין ש® מיס אצל הזכרי© בני פלשתיט / כיי עמון / מי יש10 t ולכן תרגמתי נכות הראשון בשס 5רויען לבלתי׳ כפול •ולה אחת פעמים : ושדה הלומות / שדה שיש עליו קמה נראה כאלו מריס ראשו מפר האדמה / ני נראה.יותר מרחוק כשדה אשר אי) עליו תבואה / וקלל הרי גלבוע שאל תבוא עוד עליהם ברכת ה׳ / בעבור שפצו את.פיהס לקחת דמי שאול ויהונתן: מגן נבוריס / אולי שטעם שם מנן הוא, על דרך כלל ויחוד / שמל3ד ענינו הפרטי המורה על נלי׳מיומז המנונהנל״א שילד, יורה ׳ענינו הכללי על כל כלי מלחמם. הללמי® בזה ש?ס מגינים על נעליהם / נמה שהם מונעים באויביהם » ולכן אמר מתחלה דרך כלל סגן, גנורים דהיינו- נצי מלימה של שאול ויהונתן , ואת"כ פרט סגן שאול וקשת יהונתן וחרב ואול י■ ואולי שהיה גבורת שאול בחרבו וגבורת יהונתן בקשתו שהיה רובה קשת משכיל מאוד 7ולפי שאין לרובה קשת »גן בשמאלו כמו להליחמיס בחרב / כי הס צריכים שתי הידיס לדריכת הקשת / לכן לא ונר המגן כי אס אצל שאול : בלי משיח כשמן / ני אס תמיד היה משוח מדם חללים ומחלב גבוריס / כלומר שלא נח זמן רג עד שנקמע ונעשה גלדים גלדים והיה צריך למשחו נשמן לרכך אותו