שירי תפארת א

Type of book

Full title of book

שירי תפארת א: שירי תפארת חבור כולל שמונה עשר שירים

Title of the book in Latin characters

Shire tifʾeret 1: Shire tifʾeret ḥibur kolel shemonah ʿasar shirim

Text is presented as original

Yes

Textual and cultural sources for the book

Are there sources mentioned in the book itself?

Yes

List of sources

א' הכהן: כהנת אברהם.

תנ"ך

References

הן בהקדמת המחבר והן בהערותיו מצוינים בפירוש המקורות מן התנ"ך.
ספר כהנת אברהם (ונציה תע"ט) מוזכר בעמ' [18] בהקדמה.

בנוסף לתנ"ך, וייזל מצביע על מקורות אחרים אותם הכיר. בהקדמה [עמ' 2, 3] הוא עוסק בנפוצותו של השיר בין כל התרבויות ומציין שגם בין עמים ש"אין להם לא כתב ולא ספר...טרם יצאו לקרב ישירו בשירים... כמו שספרו לנו קאלומ"בוש וחבריו מוצאי העולם החדש, וכאשר ספר לנו בדורנו רב אנית מלך ברי"טאני השר קא"קש וחבריו, מוצאי האיים הדרומיים בקצות הארץ". הוא מצביע גם על "שירי הומי"רוס ואנק"רעאן ליונים... שירי הא"ראץ וביר"גיל לרומים... וביותר בממלכות האי"רופי... קצתן [של השירים] מלאים הזיות והבלים ששרו לשקוציהם בחרו בם..."

Are there sources not mentioned in the book?

Yes

List of sources

קלופשטוק: Messiade.

Herder, הרדר: Vom Geist der Hebräischen Poesie.

References

קלויזנר, א', עמ' 137 - 138
שאנן, א', עמ' 64 והלאה

קלויזנר, בהתבססו על מייזל (Wolf Aloys Meisl, Leben und Wirken Naphtali Hartwig Wesselys, Breslau 1841), משער ש"וויזל נתעורר לכתוב אפופיאה כזו על-ידי הרדר. ואמנם, דבריו של הרדר בנידון זה כאילו קוראים לוויזל לחבר חיבור מעין 'שירי תפארת'. בחיבורו הגדול 'על רוח השירה העברית'...שיצא בשנות 1782 - 1783, כשנתיים קודם שניגש וויזל לכתיבתם של 'שירי תפארת' - אומר הרדר כדברים הללו: 'תמהני, שלמרות מה שכבר יש בלשוננו כמה וכמה שירי-גיבורים בעלי תוכן עברי, עדיין אין לנו אפופיאה על משה...' "

מקור נוסף שקלויזנר מציין הוא ה"מסיאד" של קלופשטוק, ומוסיף כי "בכלל נתרבו בדור-ההשכלה בגרמניה היצירות המיוסדות על נושאים מן התנ"ך... ביחוד נתרבו אז היצירות העוסקות באבות התנ"כיים".

Quotes from Jewish sources

תנ"ך

Volumes

Number of volumes published

6

Number of examined volume

1

Names of other published volumes

שירי תפארת... מחברת שניה/שלישית/רביעית/חמישית/ ___

Part of a series of books?

Yes

Name of series

שירי תפארת

Publisher/ Printing press

Name of publisher

Orientalische Buchdruckerei - חברת חנוך נערים

Year of publication as it appears in the book

תקמט

Hebrew year of publication as it appears in the book

תקמט

Gregorian year of publication as it appears in the book

1789

Place of publication as it appears in the book

Berlin

Format of date

modern

Notes

בנוגע למחיר הספר, ב"מחברת שניה" של שירי תפארת נאמר כי מחירה "כמו מחיר הראשונה והוא ט"ז פגים".

Book structure

Number of languages

monolingual

Languages in book

Hebrew

Alignment of text

right

Typography

consecutive

Language of footnotes

Hebrew

Location of footnotes

bottom of pages, end of book

Fonts

square with no punctuation, square with punctuation, Rashi font

Is there a preface?

Yes

Notes

בהקדמה, המחבר עוסק בשירה מבחינה תיאוריטית. הוא מדגיש את קדמוניותו ונפוצותו של השיר. בפתח דבריו הוא מציין: "מראש ומקדם היה השיר כלי חפץ לאלהים ולאנשים. תראה כי כששפט העם את יציר כפו על חטאתו אשר חטא, נאמרו הדברים בדמות השיר. תוכחת השם לקין היתה בארח שיר. למך דבר לנשיו בארח שיר..." (עמ' [1] בהקדמה)
אך גם "אם נרד מן ההר הטוב הזה, מכל אשר נמצא כתוב בספרי הקדש בדרך שיר, ונביט על פני תבל ארצה... גם הם יחדיו ישאו קול ירונו בשירים, כל אחד כפי דרכו וכפי כחו..." (עמ' [2] בהקדמה)
לאחר שקבע את נפוצותו של השיר, מבקש המחבר "להתבונן על החפץ הזה לשיר בשירים... לדעת על מה יסודתו ועל מה יוצר הנפשות ב"ה נטע כזאת נפשות יצוריו, כי בלי ספק מבע ה' הוא..." (עמ' [3] בהקדמה)
המחבר מצהיר כי כוונתו בשירי תפארת היא לבאר את "דברי התורה הסתומים" (ליתר דיוק, את הדברים שנוגעים לגלות מצרים), שנכתבו "בעט אלהי" ועל כן "לא רבים יבינו בם". הוא הולך "בדרך אבותינו הראשונים, לפרש אמרות אלהינו בארח שיר". עם זאת, בהקדמה הוא מבחין בין יצירתו של המשורר לבין עבודתו של המפרש.

Is there an epilogue?

No

Is there a table of contents?

No

Number of pages in the book

[22] ע', מ ד', [4] ע'

Are there illustrations/diagrams?

Yes

Notes on illustrations / diagrams

האיור הראשון והאחרון הינם ציורים של דמויות היסטוריות, על סמך פסוקים מקראיים.

Pages in which illustrations / diagrams appear

עמ' א, יא (צד ב), מ (צד ב)

Persons mentioned in book

Are there personal addresses?

No

Are there rabbinical approbations?

No

Are there recommendations?

No

Are there dedications?

No

Are there thanks?

No

Is there an appeal to sell subscriptions?

No

Is there a list of subscribers?

No

Is there a list of printers?

No

Is there a list of proofreaders?

No

Is there a list of the book's funders?

No

Notes

בכרך הראשון של שירי תפארת (בעותק לפנינו) אין שמות מממנים. עם זאת, במחברת השניה ישנה הודעה ארוכה ומפורטת החתומה על ידי וולפסון וברי"ל, אשר לפי עדותם כאן הוציאו לאור את המחברת הראשונה, במימונם. למרבה אכזבתם, היה זה כשלון מסחרי: "בלבבנו אמרנו, בוודאי יקפצו הקונים עליו, ועל ידם הושב יושב לנו הכסף אשר הזלנו מכיסנו להוצאת הדפוס, כי לא להרבות על ידו כסף וזהב גשנו אל המלאכה הזאת, כי אם לכבוד ה' ותורתו ולכבוד המחבר המהולל לבדו" - אך "אין דורש ואין מבקש".

Is there a list of the book's sellers?

No

Textual models

Main textual models of the book

Biblical adaptation, Biblical history, Biblical stories, Poems, Biblical epic poetry

Topics

Topics

Morals

Target audience

Target audience

Target audience as described in the book

general Jewish, maskilim

Notes on target audience

וייזל מפנה את ספרו הן "לקורא המשכיל" והן "לקורא דל התבונה". (עמ' [9] בהקדמה)

לפי שאנן, א', עמ' 65, הספר מופנה בין היתר לאלה שמבקשים לנסות את כוחם בספרות העברית. "שאיפה מודעת ומרובת יומרות לוויזל [היתה] להיות דוגמא ומופת למשוררים עבריים", כותב שאנן, ומצטט מתוך דברי המבוא של וייזל: "ללמדם דרכי השיר ובמה ינעם אל לב הקורא, וירגילו עצמם לעשות כמתכונתו".

Book's reception in its time

Contemporary references to the book

לפי המוציאים לאור של הספר (וולפסון וברי"ל), הכרך הראשון של שירי תפארת לא התקבל באותה התלהבות מצד הקהל היהודי כפי שהם ציפו. (כך בדבריהם בפתיחת הכרך השני.) לעומת זאת, לפי טענתם ההתקבלות בקרב לא יהודים היתה חיובית: "רבים מגדולי ונכבדי העמים שמחו לקראתו ויתאמצו להגות בו תמיד".
אכן, מלומד נוצרי (הופנגל) כתב ביקורת נלהבת על החיבור בכ"ע שערך:
Hufnagel: "Für Christenthum, Aufklärung und Menschenwohl", Bd. II, Heft 4, 311 ff
ראו גם דברי השבח מאת ביסטר בכ"ע שלו (הירחון הברלינאי, ינואר 1793, עמ' 93 והלאה, לאחר פרסום תרגום החיבור לגרמנית.

Contemporary disputes about the book

ספר זה עורר ויכוח בין העוסקים בתחיית הספרות העברית על איכויותיו ומעלותיו.

Preservation in the public consciousness

Later references to the book

לפי קלויזנר, א', עמ' 139 והלאה, ושאנן, א', עמ' 68, ישנה התייחסות חיובית לספר בתוך:
שלמה לוויזון, מליצת ישורון (וינה תקע"ו); שי"ר, בהקדמה לשארית יהודה; שיר של אד"ם הכהן.
התייחסות שלילית לספר/רתיעה מן הספר בתוך:
אגרת מאת שד"ל אל לטריס;
גריץ-טריווש, דברי ימי היהודים (וילנה תרס"ט);
אורי קובנר, חקר דבר;
Franz Delitzsch, Zur Geschichte der Juedischen Poesie, Leipzig 1836
ועוד

Mentions in reviews

Yes

Catalog numbers

National Library of Israel

57A1602

Frankfurt University Library

MP 26736

Notes on book availability

כבר עם פרסום הספר הזה, הראשון בסדרה, היו לוייזל תכניות להוציא לאור חמישה כרכים נוספים. בעמ' 18 בהקדמה כותב: "אוסיף דבר על זה בעז"ה בדברים שנקדים לפני חמשה חוברות הנשארות, אם אזכה שתצאנה לאור." כמו כן, אמנם בעמוד השער לא צוין כי מדובר בסדרת ספרים, אך לאחר הקדמת המחבר ולפני תחילת הטקסט ישנו שער פנימי שלשונו: "שירי תפארת <ins>מחברת ראשונה</ins> ובה ארבעה שירים".

Book producers

• Wessely, Hartwig — Author
• מנחם עמנואל וייזל — Translator

Editions

Translations

Prefaces