PREFIX cc: PREFIX dc: PREFIX dcat: PREFIX dct: PREFIX dcterms: PREFIX dqv: PREFIX edm: PREFIX foaf: PREFIX geo: PREFIX geosparql: PREFIX gndo: PREFIX jl: PREFIX jld: PREFIX jlo: PREFIX ns1: PREFIX oa: PREFIX owl: PREFIX prov: PREFIX rdf: PREFIX rdfs: PREFIX schema: PREFIX skos: PREFIX spdx: PREFIX void: PREFIX wd: PREFIX xml: PREFIX xsd: rdf:type jlo:Work , ; rdfs:label "שירי תפארת א"; ; "כבר עם פרסום הספר הזה, הראשון בסדרה, היו לוייזל תכניות להוציא לאור חמישה כרכים נוספים. בעמ' 18 בהקדמה כותב: \"אוסיף דבר על זה בעז\"ה בדברים שנקדים לפני חמשה חוברות הנשארות, אם אזכה שתצאנה לאור.\" \nכמו כן, אמנם בעמוד השער לא צוין כי מדובר בסדרת ספרים, אך לאחר הקדמת המחבר ולפני תחילת הטקסט ישנו שער פנימי שלשונו: \"שירי תפארת מחברת ראשונה ובה ארבעה שירים\"."; "ספר זה עורר ויכוח בין העוסקים בתחיית הספרות העברית על איכויותיו ומעלותיו."^^rdf:HTML; "לפי המוציאים לאור של הספר (וולפסון וברי\"ל), הכרך הראשון של שירי תפארת לא התקבל באותה התלהבות מצד הקהל היהודי כפי שהם ציפו. (כך בדבריהם בפתיחת הכרך השני.) לעומת זאת, לפי טענתם ההתקבלות בקרב לא יהודים היתה חיובית: \"רבים מגדולי ונכבדי העמים שמחו לקראתו ויתאמצו להגות בו תמיד\".\nאכן, מלומד נוצרי (הופנגל) כתב ביקורת נלהבת על החיבור בכ\"ע שערך:\nHufnagel: \"Für Christenthum, Aufklärung und Menschenwohl\", Bd. II, Heft 4, 311 ff\nראו גם דברי השבח מאת ביסטר בכ\"ע שלו (הירחון הברלינאי, ינואר 1793, עמ' 93 והלאה, לאחר פרסום תרגום החיבור לגרמנית."^^rdf:HTML; false; "עמ' א, יא (צד ב), מ (צד ב)"; "האיור הראשון והאחרון הינם ציורים של דמויות היסטוריות, על סמך פסוקים מקראיים."^^rdf:HTML; false; 1; , , ; ; "בכרך הראשון של שירי תפארת (בעותק לפנינו) אין שמות מממנים. עם זאת, במחברת השניה ישנה הודעה ארוכה ומפורטת החתומה על ידי וולפסון וברי\"ל, אשר לפי עדותם כאן הוציאו לאור את המחברת הראשונה, במימונם. למרבה אכזבתם, היה זה כשלון מסחרי: \"בלבבנו אמרנו, בוודאי יקפצו הקונים עליו, ועל ידם הושב יושב לנו הכסף אשר הזלנו מכיסנו להוצאת הדפוס, כי לא להרבות על ידו כסף וזהב גשנו אל המלאכה הזאת, כי אם לכבוד ה' ותורתו ולכבוד המחבר המהולל לבדו\" - אך \"אין דורש ואין מבקש\"."^^rdf:HTML; "MP 26736"; "שירי תפארת א: שירי תפארת חבור כולל שמונה עשר שירים"; false; 1789; "תקמט"; "57A1602"; true; "תנ\"ך"^^rdf:HTML; ; ; ; "לפי קלויזנר, א', עמ' 139 והלאה, ושאנן, א', עמ' 68, ישנה התייחסות חיובית לספר בתוך:\nשלמה לוויזון, מליצת ישורון (וינה תקע\"ו); שי\"ר, בהקדמה לשארית יהודה; שיר של אד\"ם הכהן.\nהתייחסות שלילית לספר/רתיעה מן הספר בתוך:\nאגרת מאת שד\"ל אל לטריס; \nגריץ-טריווש, דברי ימי היהודים (וילנה תרס\"ט);\nאורי קובנר, חקר דבר;\nFranz Delitzsch, Zur Geschichte der Juedischen Poesie, Leipzig 1836\nועוד"^^rdf:HTML; , ; , , , , ; "Yes"^^rdf:HTML; ; "שירי תפארת... מחברת שניה/שלישית/רביעית/חמישית/ ___"^^rdf:HTML; "[22] ע', מ ד', [4] ע'"; false; true; true; false; "בנוגע למחיר הספר, ב\"מחברת שניה\" של שירי תפארת נאמר כי מחירה \"כמו מחיר הראשונה והוא ט\"ז פגים\"."^^rdf:HTML; false; ; "תקמט"; ; false; false; false; true; true; "א' הכהן: כהנת אברהם.\n\nתנ\"ך"^^rdf:HTML; true; "קלופשטוק: Messiade.\n\nHerder, הרדר: Vom Geist der Hebräischen Poesie."^^rdf:HTML; "קלויזנר, א', עמ' 137 - 138\nשאנן, א', עמ' 64 והלאה\n\nקלויזנר, בהתבססו על מייזל (Wolf Aloys Meisl, Leben und Wirken Naphtali Hartwig Wesselys, Breslau 1841), משער ש\"וויזל נתעורר לכתוב אפופיאה כזו על-ידי הרדר. ואמנם, דבריו של הרדר בנידון זה כאילו קוראים לוויזל לחבר חיבור מעין 'שירי תפארת'. בחיבורו הגדול 'על רוח השירה העברית'...שיצא בשנות 1782 - 1783, כשנתיים קודם שניגש וויזל לכתיבתם של 'שירי תפארת' - אומר הרדר כדברים הללו: 'תמהני, שלמרות מה שכבר יש בלשוננו כמה וכמה שירי-גיבורים בעלי תוכן עברי, עדיין אין לנו אפופיאה על משה...' \"\n\nמקור נוסף שקלויזנר מציין הוא ה\"מסיאד\" של קלופשטוק, ומוסיף כי \"בכלל נתרבו בדור-ההשכלה בגרמניה היצירות המיוסדות על נושאים מן התנ\"ך... ביחוד נתרבו אז היצירות העוסקות באבות התנ\"כיים\"."^^rdf:HTML; "הן בהקדמת המחבר והן בהערותיו מצוינים בפירוש המקורות מן התנ\"ך.\nספר כהנת אברהם (ונציה תע\"ט) מוזכר בעמ' [18] בהקדמה.\n\nבנוסף לתנ\"ך, וייזל מצביע על מקורות אחרים אותם הכיר. בהקדמה [עמ' 2, 3] הוא עוסק בנפוצותו של השיר בין כל התרבויות ומציין שגם בין עמים ש\"אין להם לא כתב ולא ספר...טרם יצאו לקרב ישירו בשירים... כמו שספרו לנו קאלומ\"בוש וחבריו מוצאי העולם החדש, וכאשר ספר לנו בדורנו רב אנית מלך ברי\"טאני השר קא\"קש וחבריו, מוצאי האיים הדרומיים בקצות הארץ\". הוא מצביע גם על \"שירי הומי\"רוס ואנק\"רעאן ליונים... שירי הא\"ראץ וביר\"גיל לרומים... וביותר בממלכות האי\"רופי... קצתן [של השירים] מלאים הזיות והבלים ששרו לשקוציהם בחרו בם...\""^^rdf:HTML; "בהקדמה, המחבר עוסק בשירה מבחינה תיאוריטית. הוא מדגיש את קדמוניותו ונפוצותו של השיר. בפתח דבריו הוא מציין: \"מראש ומקדם היה השיר כלי חפץ לאלהים ולאנשים. תראה כי כששפט העם את יציר כפו על חטאתו אשר חטא, נאמרו הדברים בדמות השיר. תוכחת השם לקין היתה בארח שיר. למך דבר לנשיו בארח שיר...\" (עמ' [1] בהקדמה) \nאך גם \"אם נרד מן ההר הטוב הזה, מכל אשר נמצא כתוב בספרי הקדש בדרך שיר, ונביט על פני תבל ארצה... גם הם יחדיו ישאו קול ירונו בשירים, כל אחד כפי דרכו וכפי כחו...\" (עמ' [2] בהקדמה)\nלאחר שקבע את נפוצותו של השיר, מבקש המחבר \"להתבונן על החפץ הזה לשיר בשירים... לדעת על מה יסודתו ועל מה יוצר הנפשות ב\"ה נטע כזאת נפשות יצוריו, כי בלי ספק מבע ה' הוא...\" (עמ' [3] בהקדמה)\nהמחבר מצהיר כי כוונתו בשירי תפארת היא לבאר את \"דברי התורה הסתומים\" (ליתר דיוק, את הדברים שנוגעים לגלות מצרים), שנכתבו \"בעט אלהי\" ועל כן \"לא רבים יבינו בם\". הוא הולך \"בדרך אבותינו הראשונים, לפרש אמרות אלהינו בארח שיר\". עם זאת, בהקדמה הוא מבחין בין יצירתו של המשורר לבין עבודתו של המפרש."^^rdf:HTML; false; false; false; , ; "וייזל מפנה את ספרו הן \"לקורא המשכיל\" והן \"לקורא דל התבונה\". (עמ' [9] בהקדמה)\n\nלפי שאנן, א', עמ' 65, הספר מופנה בין היתר לאלה שמבקשים לנסות את כוחם בספרות העברית. \"שאיפה מודעת ומרובת יומרות לוויזל [היתה] להיות דוגמא ומופת למשוררים עבריים\", כותב שאנן, ומצטט מתוך דברי המבוא של וייזל: \"ללמדם דרכי השיר ובמה ינעם אל לב הקורא, וירגילו עצמם לעשות כמתכונתו\"."^^rdf:HTML; false; "Shire tifʾeret 1: Shire tifʾeret ḥibur kolel shemonah ʿasar shirim"; ; ; "6"; jlo:describedAt "https://www.haskala-library.net/books/שירי-תפארת-א"; dcterms:identifier "book491"; skos:prefLabel "שירי תפארת א" .