PREFIX cc: PREFIX dc: PREFIX dcat: PREFIX dct: PREFIX dcterms: PREFIX dqv: PREFIX edm: PREFIX foaf: PREFIX geo: PREFIX geosparql: PREFIX gndo: PREFIX jl: PREFIX jld: PREFIX jlo: PREFIX ns1: PREFIX oa: PREFIX owl: PREFIX prov: PREFIX rdf: PREFIX rdfs: PREFIX schema: PREFIX skos: PREFIX spdx: PREFIX void: PREFIX wd: PREFIX xml: PREFIX xsd: rdf:type jlo:Work , ; rdfs:label "אגרת ארחות עולם"; ; "R A991 פרי.אר תקנ\"ג"; "סוג האותיות: רוב הספר - רש\"י. האותיות המרובעות משמשות רק לכותרות, לרשימת מנויים ועוד."^^rdf:HTML; "בהקדמתו ובהערותיו, מצביע המביא לדפוס ישראל לנדא על מגעיו האינטלקטואלים במהלך הכנת הספר עם מלומדים אחרים ועם הספרנים. מן המלומדים שישבו לידו בספריה, למשל, ביקש עזרה להבנת הערות בלטינית שלא עלה בידו להבין."^^rdf:HTML; "לספר בשלמותו אין תוכן עניינים. לשני חלקים בו (אגרת ארחות עולם חלק ראשון וחלק שני) יש תוכן עניינים, לכל חלק בנפרד."^^rdf:HTML; "עותק בספרית בר אילן"^^rdf:HTML; false; "[5], א, לא, מט"; "קסטנברג-גלדשטיין מייחדת דיון נרחב לנושא האיורים. לדעתה, האיורים נעשו במיוחד עבור ספר זה, לפי הנחיותיו המדויקות של המביא לדפוס, והיו כרוכים בשיתוף פעולה הדוק בין לנדא לבין המאייר הלא יהודי. (קסטנברג-גלדשטיין, יהודים בארצות בוהמיה, עמ' 154)\nהמאייר היה\nAnton Balzer"^^rdf:HTML; "וינוגרד מציין מספר מהדורות של איגרת אורחות עולם, אך יש לברר האם מדובר בספרו של ישראל לנדא או בספרו המקורי של פריצול."^^rdf:HTML; true; "בסוף הספר, לפני שמות החתומים, ישנה אחרית דבר מאת המביא לדפוס תחת הכותרת \"אמר המתאמץ\"."^^rdf:HTML; , ; ; "אגרת ארחות עולם: אגרת תימן פתח תקוה, יסוד מורה וסוד תורה"; false; 1793; "17"; "S 71 A 3816"; true; ; ; ; ; ; "מחבר האגרת הראשונה המובאת כאן הוא ''אברהם פריצול'', אשר נולד ב- 1451 באוויניון ונפטר אחרי 1525 בפרארה (האנצ' העברית). הוא היה פרשן מקרא, חוקר וגאוגרף. ספרו אגרת ארחות עולם (ונציה, תמ\"ז; לטינית: אוכספורד, 1691 - ולפי וינוגרד היו מהדורות נוספות של הספר, כגון אוקספורד 1747, 1767 ועוד) הוא \"הספר הגיאוגרפי העברי הראשון\".\nבסוף החלק הראשון של אותה אגרת, ולפני החלק השני, הוסיף המביא לדפוס את מאמר מגיד חדשות מאת ''נפתלי הרץ וייזל''.\n\nלגבי \"סוג המהדורה החדשה\", לנדא הוסיף הן הקדמות והן הערות שוליים."^^rdf:HTML; ; "אגרת ארחות עולם"; "אברהם פריצול"; "[14] ע', צו ד', [4] ע'"; false; true; true; true; "בסוף הספר רשום: \"על ידי הפועל העוסק במלאכת הקדש הזעצר כ' [?] גבריאל... ועל ידי הפועל העוסק במלאכת הקדש הזעצר הבחור יעקב...\""^^rdf:HTML; "בסעיף \"אמר המתאמץ\" בסוף הספר (לפני רשימת החותמים), רומז לנדא על המלאכה שהיתה כרוכה בהבאת הספר לדפוס, ועל מגעיו עם אנשים שונים, כולל אמן אשר ביצע עבורו את הציורים אשר בספר (על כך ראו בהרחבה: קסטנברג-גלדשטיין, יהודים בארצות בוהמיה, עמ' 154 והלאה). כך הוא כותב: \"אודה ה' בכל לבי העזרני לגמר על ידי ספרי האלה במעשי הדפוס אשר יגעתי בידים רפות ובהוצאות כבירים להאיר עיני הקורא ולעשות רצון קונה באותיות נאות ובנייר יפה ובציורים מעשה ידי חרות נחושת הכל כפי ידי מגעת\".\n\nיתר על כן, מדבריו בראשית הספר עולה כי הוא בילה רבות בספריה הממלכתית, לצידם של מלומדים נוצרים. (ראו חלון הבא, \"מגעים עם אישים שונים\")"^^rdf:HTML; false; ; "תקנג"; ; true; false; "על ארחות עולם מציין אלבוים, פתיחות והסתגרות, עמ' 248-249, כי הוא \"החיבור הראשון בעברית המספר את מעשה גילוי אמריקה. הספר נדפס רק בשנת שמ\"ז בוונציה, אך ליקוטים ממנו נספחו ל'ספר יוחסין' מהדורת קראקא ש\"מ-שמ\"א.\""^^rdf:HTML; "קסטנברג-גלדשטיין, יהודים בארצות בוהמיה:\nRuth Kestenberg-Gladstein, Neuere Geschichte der Juden in den böhmischen Ländern, I, Tübingen 1969\n[[אצל קסטנברג יש הפניה למאמר שמזכיר את הספר הנדון:\nNathan Gruen, Die Entdeckung Amerikas und die Juden, Beitraege zur Geschichte der Juden in Prag, Jung Juda XIV, 1913, S. 280]]"^^rdf:HTML; false; true; "ר' יחזקאל לנדא\n\nאריסטו\n\nהיבנערס לעקסיקאן"^^rdf:HTML; "דברי ר' יחזקאל לנדא - עמ' ס'.\nהפניה לאריסטו: ד' עח.\n\nלנדא, המביא לדפוס, מבליט בהקדמתו כי אברהם פריצול, מחבר האגרת הראשונה המופיעה בספר זה, הסתמך על דברי \"חכמי האומות\" בבואו למסור תיאור גיאוגרפי כולל של העולם. המביא לדפוס מציין כי פריצול \"העתיק מספר היקר מה שאלקים אנה לידו קאסמאגראפיע מהחכם תלמי מלך המפורסם בפי חכמי אומות בשם פטאלמיאוס אשר הי' שר צבא אצל אלכסנדרי הגדול וחדושים רבים העתיק מספר עולם חדש אשר נכתב בימיו כשנתגלה אמעריק' ...\" (עמ' [1])\n\nלאחר המאמר מגיד חדשות, אותו משלב לנדא בסוף \"החלק הראשון\" של ספרו של פריצול, הוא מוסיף הערה: \"...הרב הכותב אגרת אחרות עולם כתב חדושי ארץ מאיים וימים ונהרות ומישובים ומדברות אשר קצת מהם נשתנה שמם מחכמי זמנינו כמו סקוציא נקרא כעת שאטלאנד וכדומה לזה. ולאיש התעה במדבר או באיי הכתוב בספר הזה המכונה בשם אשר לא נודע לו. יעיין בספר אשר חיבור אחד מחכמי הנוצרים (היבנערס לעקסיקאן) שם יפתחו עיניו בשמות האלה ואנכי לא אביתי למעול בלשון הרב...\" (עמ' כח/2)\n\nדברי ר' יחזקאל לנדא (אביו של המביא לדפוס) מובאים בהרחבה בהערת שולים באגרת תימן לרמב\"ם ולקוחים מתוך דרשה."^^rdf:HTML; "המחבר בדברי פתיחה (תחת הכותרת \"שלמי תודה\") מדבר על \"תורת אדם\" ומציין כי \"מיום שאבדנו האורים והתומים תורה זו מעינינו נעלמים ומה שנמצאים לפעמים אין לנו שלמים, ורובים ככולם נמסרים לחכמי העמים. המה מאלמים אלומים, עניינו אילנות וסמים, צמיחות עשבות ובשמים, נטיעות שדות וכרמים, מקור נהרות וימים, חלוקות ארץ ואקלימים...\""^^rdf:HTML; true; "רשימת חתומים - 3 עמ' - יש להעתיק !!\n\nלפני רשימת השמות, מסביר המביא לדפוס כי הוא לא הסכים \"לעכב מלאכת הדפוס עד כנוס כל החתומים וגם לא רשמתי פה רק אלה שמות אשרר שלחו את ידם טרם כלות הספר והבאים אחריהם אם שמם פה נעלמים אל ירע בעיניהם\".\n\nלדברי קסטנברג-גלדשטיין, יהודים בארצות בוהמיה, עמ' 161, רשימת החותמים תושבי פראג מצביעה על העניין שגילו יהודי הקהילה בספר מעין זה. לטענתה, לא רק יהודים המוכרים לנו מתולדות ההשכלה, אלא גם אישים שהיו פעילים בתחום הכלכלה והפוליטיקה. לדבריה (עמ' 161):\n\"Das bedeutet, daß Baruch Jeitteles und Israel Landau, die Wortführer der Prager Aufklärung in den neunziger Jahren, nich isoliert waren, sondern sich auf eine Peripherie von aktiv Interessierten, meist aus den gehobenen Schichten, stützen konnten.\""^^rdf:HTML; "לנדא מביע ביקורת על מוסד ההחתמה מראש, אם כי לדבריו, בסופו של דבר אף הוא נכנע למנהג זה. בסוף הספר, לפני רשימת \"שמות החתומים\", הוא כותב תחת הכותרת \"אמר המתאמץ\": על אף שהוצאת הספר היתה כרוכה בהוצאות רבות, \"לא אמצתי זרועי להשיג חתומים כי ידעתי רובם ככלם החותמים לקחת ספרים חדשים תמכו ידיהם לא מחמת חשקת הספר כי טרם גמר הדפוס לא ידעו מה ענינו. רק חתמו לכבוד השואל ויחשבה לו צדקה. לכן לבי לא נטה עם בעלי תחבולות האלה לדלק אל הערים ולהשפיל לפני נדיבים בעד החתימה על הספר במחיר מועט... אך כראות רבים מבני קהלתנו אלה שלשה ספרים נפתחים ויטב בעיניהם והפצירו בי לבשר בקהל רב. וחתימות ידם היו בראשונה וגם השאוני לשלח המבשר לעירות אחרים והנה עשיתי רצונם נגד רצוני ובלי נפש חפצה...\""^^rdf:HTML; false; , , ; "הרבנים החתומים על ההסכמה מצביעים כי הספר ראוי לקריאה לא רק לבעלי בתים אלא אף לתלמידי חכמים, לשעות הפנאי:\n\"לחכם ונבון ר' אברהם פריצול בו ידיעות מתחלקות בחלקי הארציי ובאקלימים בו ידיעות רבות טובות ואהובות ויהיו למשיבת נפש לבעלי הבתים בכל עתים עוסקים במלאכתן וקורין וגם לומדי תורה בעת שהמה בטלין ממלאכתן מלאכת מחשבת דאורייתא ימצאו מרגוע בהני מילי מעלייתא...\"\n\nהמביא לדפוס, במודעה אפולוגטית בראשית הספר (\"מודעא רבה\"), פונה \"לקורא משכיל להתבונן בספרי האלה שאם ימצאו איזה תלונות על האומות כוונות הכותבים רק על אומות רחוקות אשר אינם מאמינים מציאות הבורא יתברך והמה נקראים עכו\"ם עובדי כוכבים ומזלות ולרוב פניהם שחורים... וכל המבחין בין טוב לרע יבחון שאומות הנוצרים אשר אנחנו חוסים בצלם חייבנו להחזיק טובתם ומי שלא יכיר החסדים אשר גמלו עמנו נקר[__] כפוי טובה. ובפרט המלכות והשרים הנותנים לנו מושבות ומחי[_] בארצותם. ופותחים לנו שערי חכמה ומדע ללמוד שם...\"\n\nהמביא לדפוס מציג בהקדמתו מניע שהביא אותו לפרסם מחדש את הספר ארחות עולם מאת פריצול: הספר, החשוב לדעתו, לא נמצא בבתים יהודים ויש רק עותק \"אשר נכתב בלשון הקדש ובלשון לטיין עומד בגנזי הספרים פה בארמון הגדול קייזרליכה קיניגליכה ביבליאטעק\".\n\nבמבוא הקצר לספר השלישי המובא כאן, מתואר כיצד צריך הקורא לגשת לקריאת החיבור (אך נראה כי לא לנדא הוא שחיבר מבוא זה - ראו הערה בתוך הלשונית הרלבנטית \"מהדורה חדשה\"). ראו דף עח בספר."^^rdf:HTML; true; "Igeret orḥot ʻolam: igeret teman Petaḥ Tiḳṿah, yesod moreh ṿe-sod torah"; , ; "נושא חשוב בספר: גורלם של עשרת השבטים."; ; "10"; jlo:describedAt "https://www.haskala-library.net/books/אגרת-ארחות-עולם"; dcterms:identifier "book127"; skos:prefLabel "אגרת ארחות עולם" .