תולדות נח אדער געשיכטע דער זינדפלוט

הספר פונה אל "יונגע לייטע אונזרר נאציואן", ומטרתו "מעהר אונטער דעם אנשיין דעס פ'רגניגענס אלס דער אונטרווייזונג אונפ'רמערקט צור טוגענד אונד רעליגיאן צו לייטן, דיא שלוממערנדן געפ'יהלע צו וועקן, דאס הערץ צו בעססרן, דיא זעעלע מיט ריינן געדאנקן צו ענטצינדן אונד פ'ערטרויען אן גאטט אונד זיינע געבאהטע איינצופ'לעסן..." הספר מבקש גם 'דיא גרויזאמן ווירקונגן דעס פ'אנאטיסמוס איינע אנשפילונג אויף דיא עראברונג פ'אן אמעריקא, דיא פאריזר בלוטהאכ'צייט א' ד' ג' מ''. המחבר פונה גם ישירות אל הקוראים והקוראות , ומבקש מהם לא להתיחס אל הספר כאל סתם רומן מבדר, כלומר, "לא לקרוא מהר ולזרוק" אלא לקרוא בעיון כל קטע, פעמים או יותר, במטרה מוצהרת ללמוד ממנו מוסר. "איך ווינשע דאס מאן ניכ'ט דיא צייט צו פ'רטרייבן זאנדערן זיא ניצליך אנצוווענדען זוכ'טע".

בהקדמתו מדבר המחבר על מעלותיהן של תקופות קודמות בהיסטוריה היהודית. אמנם סבלו אז היהודים, אך מצד שני ניכרו האחדות ושותפות הגורל בקרבם. היהודים היו מחוברים בקשר ההדוק של הדת, מוכנים לחיות ולמות אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד. "אבר ווא איזט נון דיא טרויריגע אונד צוגלייך זא זעליגע צייט הין? דאס אונצערטרענליך געגלויבטע באנד שיינט זיינער אויפ'לעזונג נאהע, שאן פ'ערקעננעט דער ברודער דען ברודער, הערץ אונד מיינונג זינד געטהיילט". המחבר מבקר שתי עמדות רווחות בקרב היהודים: מצד אחד - אמונות תפלות ודעות קדומות; מצד שני - ספקנות ולעג לדת היהודית וזלזול ב"לעהרן" וב"זיטטענלעהרע" שהיא מכילה. מהי מקור הצרה, שואל המחבר בהקדמתו. "גוויס אין איינער צוועקלאזן ערציהונג, דא אונזרע נאציאן אויף די בילדונג דעס הערצענס אונד פ'רשטאנדעס איהרר קינדר ניכ'ט אכ'טן". דואגים אך ורק לפן המכני והטקסי, מבלי להבהיר את המשמעות והמטרה של אותם טקסים. לפי דברי המחבר בהקדמתו, הספר מתייחס גם לתוצאות הבלתי רציות של ה"פ'אנאטיסמוס" כפי שאלה באות לידי ביטוי בארועים כגון המהפכות בארה"ב ובצרפת (ראו ציטוט באצבע קהל יעד). כמו כן, הספר תורם ידיעות גם בתחום אחר: "איינטהיילונג אללער לעבענדיגן געשעפפ'ע אין פ'רשידנע רייכ'ע אונד קלאססן, נאטורגעשיכ'טע אונד לעהרע