שירי תפארת ה

בהקדמתו מתייחס המחבר אל "הקורא המשכיל הנותן כבוד לתורה". (עמ' [2]) בהערותיו בסוף הספר כותב וייזל: "היה ראוי לעורר על כל הכתוב בהן [בשיריו], ולהגיד מה ענינו ולמה כתבנוהו, אלא ש אנו סומכין על הקורא המשכיל כי יבין מדעתו איך דבר דבור על אפניו, וילמוד מתוכו המעט שכוננו אליו, זולתי מקצת מקומות שבהן הנוסדים על פרושים חדשים שהוצאנו מדעתנו, אין מהן דבר בפרושי הקדמונים ז"ל, עליהן אני צריך להעיר בעבור הודיע לקורא על מה דברי השיר ערוכים..." דומה כי הספר נועד גם ל קוראים מלומדים לא יהודים . כפי שהמחבר מעיד, הוא נועד בין היתר לסתור "דברי הבל" שכתב מלומד לא יהודי בנוגע לטביעת פרעה וחילו בים סוף: "בשיר הזה [השיר הי"ג] השבנו דבר לדוברים עתה בגאוה ובוז על הפליאה הזאת, כמו שעשה אחד מנבוני העמים, ששלח יד שכלו, וכחש בחקירותיו במעשה הפליאה הזאת, ולא אעלה הבליו על ספר, כי נאצות הגדולות הם לא יזכרו ולא יפקדו ולא יעלו על שירים הכתובים לכבוד ולתפארת לה' ולתורתו ולנביאו נאמן ביתו, אך קנאתי לה' ולדבר קדשו ולמשה עבדו, והוספתי בשירי זה עוד דברים חדשים בם השיבותי על דברי הבלים ודמיונות שוא שההביל ושדמה המחבר הנ"ל בענין זה, ולא באתי להקטין מעלתו ועיונו בלמודיות טבעיות ומדיניות, אך באלהיות הסכיל עשה, איש נשען על בינתו איך יבן אלה, ובעומק המקראות שבתורה איך ידע, סוד ה' ליראיו, כאשר היו אבותינו קדמונינו ז"ל".