ספר מנחה חדשה י

הרצון לכתוב ספר זה התעורר בעקבות עבודתו כמורה בבית הספר המלכותי ע"ש ווילהלם בברסלאו, שם לימד במשך שנים רבות ספר זה לתלמידיו. לדעתו, "עוד לא פורש הספר הזה באר היטיב, אף כי רבו כמו רבו מבאריו ומתרגמיו. שמתי עיני ולבי עליו, ואהגה בו ימים רבים לדעת ולהבין משליו ומליציו דבריו וחדותיו... גם חקרתי ודרשתי אחר כל הנמצא כתוב בספרי החכמים המבארים את השיר הסתום הזה, מחכמי ישראל ומחכמי יתר העמים, הגיתי בכל פעלם ולקטתי מדבריהם זעיר שם זעיר שם, בכל המקום אשר מצאתי דבריהם מיוסדים על אדני אמת וישר; וחפץ ה' בידי הצליח, כי מקץ שנתים ימים, ותשלם המלאכה". וולפסון מתפלמס עם מתרגמים ומבארים אחרים בתקופתו, אשר עסקו אף הם בספר זה: "ואולם מאז בינותי בספרים ראיתי כי רבים עתה המבארים [שמותם בל אשא על שפתי] העוזבים ארחות יושר וילכו דרך עקלקלות, כי בכל עת אשר יפגעו במקרא סתום וחתום, בושו ויחפרו לתת תודה ולאמור: סתום הוא לא מצאנוהו! כי אם מחפיאים עליו דברים לא כן, ויאריכו בבאורים אשר מעולם לא עלו על לב המחבר, כאשר יאמר משל הקדמוני: מעיילא פילא בקופא דמחטי. ולו חכמו וישכילו, יבינו איככה נוכל לדעת כל המשלים החדות והמליצות, אשר היו בפי ההמון בימים ההם בהיות שפת העברי מתהלכת בארץ, ואשר אליהם רומזים ומורים המחחברים בספריהם בדברים מעטים, מבלי עמול לבארם, כי ידעו כל השומע אותם יבין... לא כן אנכי עמדי רק האמת חפצתי בטוחות, ואותה בקשתי בסתום, ולחוק בל יעבור שמתי לי מאמר חכמינו ז"ל: אין המקרא יוצא מידי פשוטו... אם פגעתי במקרא, אשר בו עמלתי ויגעתי ימים רבים, והוא נעלם ונסתר ממני... אז הגדתי נגד תלמידי המקשיבים לקולי לאמור: ... לא אדע ולא אבין... כזאת הגדתי לפנים, וגם היום לא אכחד מעם הקורא את תרגומי, כי נמצאו בספר איוב שנים או שלשה מאמרים, אשר לא אוכל להבינם ולהעמידם על נכון; לשוא שקדתי ועמלתי בהם, לשוא שאלתי את פי המבארים והמתרגמים אשר קדמוני, כי אין בפיהם נכונה, אשר בה ישרה נפשי... ואני העירותי לבב הקורא עליהם"