ירוחם, חיים יצחק

הגאון רבי חיים יצחק ירוחם נולד בי"א חשון תרכ"ה לאביו הגה"צ רבי שרגא זאב ירוחם בעיר מעליץ שבגליציה. כבר בהיותו צעיר לימים התגלתה שקידתו וגאונותו, עד כי בגיל עשר כבר גלה למקום תורה, ללמוד בבית מדרשו של הגאון רבי נפתלי צבי סג"ל גולדברג, ראב"ד טארנא, שם כונה "העילוי ממעליץ". בהגיעו לפרקו, נשא רבי חיים יצחק את ביתו של רבה של לימנוב, הגאון רבי נתן הלוי גולדברג, שהתברכה מפי מרן ה′דברי חיים′ שתזכה לבעל גדול בתורה. מיד לאחר נישואיו התמנה לרב בטימבארג ולסגן אב"ד לימנוב ושנים ספורות לאחר מכן הושיבו חותנו על כסאו ברבנות לימנוב. בשנת תרס"ז עלה הגאון על כסא רבנות "אלטשטאדט", כפי שכונתה סמבור העתיקה, (המכונה בפי היהודים "סמבור ישן"), בה כיהן ברבנות עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, אז נמלט לגראץ, שם היה ביתו בית ועד לכל נשבר ונדכא, ובית מדרשו למקום התכנסות לפליטי המלחמה. בשנת תרע"ז גלה רבי חיים יצחק לוינה, בה היה "לנקודה התיכונה בחיי הלומדים, והיה המשיב בה"א הידיעה", כפי שכותב בנו. לאחר גמר המלחמה היה נוסע מדי פעם לעירו, אלטשטאט, על מנת לקומם את הקהילה היהודית בה, אולם לא הסכים לחזור לכהן בה כרב, משום שדעתו היתה נוחה שאינו משועבד לשום רבנות, "ואינו זקוק למלאכה היכולה להיעשות על ידי אחרים"