Ha- Meʾasef · 1810-01-01 · (1810) תשרי תקעא · p. [Seite 24]

כד ה לאושר רם; ולחזק; ולמען עבודי!w>3 אידי מל יה/מן (* שיחה לפני אל/ כי אס תחשבוה לד3ר חפן ויקר / המגלה עיני• שכלנו והחקרב פדות נפשיט והמכיח תקוה וגיל כלכנו , אחנס חס באחת ו3תחיס נקוה להגיע התכלית היקר הזה / תז עלינו גס לשחור חוצא פינו ולכוון את לכנו לשחיס כתפלה ולעכוד את כיראה ורעדה ׳ לחען יהיו לרצון לפניו אחרי פינו והגיון לכנו לי יזה כצע אס נחלא כינו תפלה ונפשנו 5ל ידעה חה, ודכרי שפתים כלח כונת הל3 חך לחחסור . האס כזאת נתרצה לפני אל, המכה כעיניו? הלח על אלה החצפציס והחהגיס ולכס עחס אחר הנכיא ישעיה ע״ה : כפיהם ובשפתם כבדוני ולבם רחק ממגי לא כן ידידי ורעי! חס נרצה לקדם פניו כאחונה שלחה ונפשנו גכספה להשיג התכלית הנשגב אשר זפרתי׳אז חוכה עלינו לקכוע כלכנו רוחחת אל ועזוז נוראותיו / לדעת ולהכין את התר אשר הוא דורש חאתנו ־ נפשנו תתאוה לאהוכ את הטוב חף רוחנו כקרבנו ישחר לרדוף צדק ואיית / כי האל הטוב אחת חפצו וכל חעשהו כאחונה . ככל מאחצי כת כשתדל לחלחות חובותינו ולסחור מצות ה' אלהינו אשר צונו / ונתחזק חאוד להפיץ עובה ואישר בקרכט ולהרבות הצלחת ריעמו כידה' הטוגה עלינו . זאת היא היראה השלמה והאמונה הזכה והתחיחה חשר בה נתפאר . כלעדה כל נצטדק / וזולתה גל עבודה תשאר רקה וחסירה v ורק אס נחבר עבירה יזצונית כיראה פנימית ונשים אותה סכה ותכלית להעיר צדקת לככנו ולקרב אושר נפשנו / אז נעמד את ה' כאחת ואז נתכה לו כי נהיה לרצון לפני אל דיעות אפר לו כעמו עלילות ומחשבות כני אדם ההמשך ב הדש הגע •# I!