Ha- Meʾasef · 1810-01-01 · (1810) תמוז תקע · p. [Seite 12]

! י־י■ '2 — יתרוצצו שחה וסופה וסער יתפוררו יחד? התאט השמיע קול מעלליכם בתבל? הה אילת! יישב בשמים ישתק עליכם. חוקרי אמת ידמו לו כסיס עגור כי יצפצף׳ וגנורי כח ורודפי בצע כרום זולת למי אדם וכזוחלי עכר תו) ירדוכו. קצרו יחי אמם עלי תבל,להגדיל עצה, יחי שמתנו כצל יעמרו׳ לא ישוו בעצמן אשר נשיג' מושל ארצות אשר לפניו יכרעו גייס וערים כצורות תפתחנה לו שעריהן— עוד חעט\רד שאולה ואיננו׳ גס תוחלתו נכזבה/ עמו ירדה לארץ נשיה והיכלי הכבוד בעזו נסגרו לנצח. החרישו! רוח יחליף על פני ומפני האדמה תקע יחידתי — עמקי השאול יפתחו לי דלתותס ושערי צלמות אראה^־־ שם אביט את גבור החיל ורב אונים *) יתהלך בון ברושים; מצליל חרבו רגזה הארץ חרדת חלהיס ומדם חלליו נאדחו ימים ׳ הפך ארצית קרס לציה ולשומה׳ וכזרם חים הזדונים שטף וכלה תלמי עונג וערים יקרית וגדולות בשחיס: — שם יתעה גלתוד ברעיון לבו וברוח באנחה ׳ יספוק כפיו ואנקותיו ירעישו שחקים: "׳חללי ״חרבי! אשר מקדם היו חמדת אולתי עתה. נהפכו לי ״לדאבון נפש׳ בלהות חות סורו מערבות יגוני! עיניס לא ׳/סגרו עדנה׳ השיבו מבטיכס מנגדי! שכחו ייללתכס //עמקי תהום אשר חלאתי רב תלל וכבד פגר! אללי לי/ "כי חשקתי להיות חושל הארץ ומלואה ולקול חמדת המשרה "הטיתי אזן! תהלת חתי תלד ־־׳י־ תאוה הוללה את ״לנפש בוערים תכלה בהתעיף עין וגבר לא ידע הנחם— ׳/מדוע לא בזיתיך למען היות נאדר בצדקה? ימיס חלפו ״ועברו, שוט שובו ואכונן דרכי! הה לא ישובו עוד—׳. "סורו *) אלכסנדר הגדול.