Ha- Meʾasef · 1810-01-01 · (1810) תמוז תקע · p. [Seite 10]

ה מ ת אונן *) חכתב לרעי היקר * ׳ לאה ידידי י כן לדכי אנוש עלי תבל ואלה תהלוכותיו: חחעיני חמד ישתה לרויה ונחלי עדן יריק — מפשו צחאה. ק בשפק לא יספיק גבר ׳ ותהלך בתשכת עשתנותיו ובתאות לכו יגוע הס גם חיה ימים נעייזיס ושחש האושר עליו הופיע: רסיסי יגון וע5כ ימירו לו כהרי עונג! דחיונו יעיר את תאותיו, כעיריספראים הנה ׳ אשר לא יכינו לכלום עדיס כחחג ורסן: בכנפי גאון תגכהנה עוף/ תשאפנה לשבת מרום — הה! וחגאונו תורידוהו שתת. פעם יתקצף וידכר באלהים סרה כי לא הרכה ככוד כיתו וסגלת חכחניו / ופעם ידחה בעיניו קצר יחים גכר אין איל, ובחר לבו יתאונן על חכחת שדי׳ האש תבעתהו ותציקהו כחציקות, חכאות חמודות יקצור נגעים וחורם חים השוד והשבר לי יאתה; הרות י6ערהו בפגעים וכחכאוכיס וכרכית שוכן חעונה לנגעי תבל ישוה; נפשו תתיפת ורותו לא נחה ובאל עליון יתן דופי * אנה תעפיל ותתנשא גכר יהיר? התפשוכ להתליל הר על גבעה כענקים חקדם ותתלץ באולת ובעורון לעלות על בחתי עב אל חקום חשק אל אלים? היוכל חוחר לפשוע ביוצרו? —י עוף נא בין רחבי שחים, הבט י) נאך איינעס געדיכטע פאן קלייסט.