Ha- Meʾasef · 1810-01-01 · (1810) סיון תקע · p. [Seite 11]

[ עט L וראי/ ליה כין מי ישראל ובינס, שמעו ותתחפרוי ני כימים רכים חתר זה׳ ישכו יהודים רכים כפיר ארא-ן (כמלכות טפלפנזיא ככחרכרייע של אפריקא), ושם עלו לגדולה/ והיה להס משחרות פקודות גכוהות, וכשככשו אנשי שפא:יא את העיר הזאת / ויעבדו אותם היהודים כרות נאמן מאוד * וכאשר באו שכניהם הבארכאר! להלחם עס אנשי שפחניא ׳ וישליכו היהודיה את נפשם מנגד, ויאחזו מגן ותרכ ויצאו לעזרת כעלישפאניא׳ וילחיזו כעדס עד אויכיהס; ולא «כס להס הרעה אשר עשו אכותס לאבותיהם* וגס אחרי זה, כשהתחזק הרעכ והמחסור כעיר אראן, ויחרדו יושמה כאנשי שפאניח, ויעמלו היהודים מאוד לשכך את הריכ, ויספיקו להם חזון ומתיה מכל אשר מצאו כפחלויגיעת יתירה* אחנס כאשר הלכו וגכרו כעלי -שפאניא, ותעז ידם בארץ, ויעשו הרשעים האלה את הרעה הגדולה, לגרש את היהודים חעיר הזאת (בשנת 1669 למספרם) *\ ומיום ההוא ׳והלאה לא נתן ליהודים דריכת רגל דרך העיר הזאת, הנשחע רשע גדול וכפיית טובה כזאת H אחנם גס עליך, ספרד? ־עבר כוס הזעם* חאזגרשת ישראל חגבוליך, ירד חראשותיך, והצלחת מדינותיך הלכה ומעטה ובתוך דנרי פתיותו יפאר מעשי פערדינאגד ואיז^בעללא, אך חרה עליהם, כי שלחו את היהודים מארצם מלאים הון, ולא הפשיטום נתחלה ערוכם ועריה• נזה ל־^ו, לעגה לו/ וחחיס נשפתי רשע ואייל י *) המעשה הזה גכתב כספר ספרדי: fiistoria wnivers. judaic. de Barrios, והובא ג״כ נספר הדורות: 118 .§ ,.15 ,Mg. SBsMift.!Sitdj