Ha- Meʾasef · 1810-01-01 · (1810) סיון תקע · p. [Seite 9]

y עי t וגס יזן האנוסים הנשארים אז בארצות שפאניא ופארטוגאל/ הלכוי רבים לארצות אחרות / אחרי זמן מה, כאשר היה מקום אתם להציל רכושם וכל אשר להם/ ושנו לדת ישראל/ וקבלו תשובה* וביניהם היו ג״כ חכמים גדולים / ואזכור היותר נודעים שבהם׳ החכם ר' יוסף בן יושע> •אשר כתב גם הוא ספר הדורות/ והאריך במקום שפסק היוחסין* הוא נולד בשפאניא/ ׳והעידו עליו חכמי עמים ✓ כי אחר יוסיפין היה הוא בעל דברי הימים היותר גדול בישראל* והחכם ר' יוסף בן שבט./ כתב לפירוש על הש״ס/ והחכם ר' יצחק קארדאיא׳ אשר כתב ספר בלשון ספרל/ ושחו (las Excellencia), ועוד חכחים ועשירים גדולים* ויהי אחרי חות 5ערדינאנד מלך שפאניא/ וישב קארל החמישי על כסאו׳ וינסו היהודים בפעם האחרון, לראות היצלח בידם לשוב לשבת במדינה הזאת* וישלחו אנשים ח5וביס מקרב עמס אל המלך למדינת פלאצדער[/ ויבקשו שס בעד האנוסים לאחור: //דחם נא עלינו/ אדוננו’ החלך! והוציאנו חחצוקותינו f הנה אנחנו נאנחים תחת דת אחד אשר לא נולדנו בו/ ואשד קבלנו עלינו רק מתוך אונס׳ ובכל יום ־ ויום נתונים אנחנו לביזה ולרדיפה לפני האינקווי- זיטיאן האכזריים/ הלא רבה התועלת המגיעה . על ידינו למדינה ולקנין ומסחר הארץ * הלא טובים ונאמנים אנחנו לך מכל בני עחך/ תמיד נכנענו מפניך/ וסרט אל משחעתך* לק על חסדיך־ החלף <צפה/ שתתן לנו רשות לחיות בגלוי לכי דת אמונתנו אשד