Ha- Meʾasef · 1810-01-01 · (1810) אייר תקע · p. [Seite 22]

V * ן •גי I מזמור ט״ז א) סלם כתות סרו המזמור ה!ה ׳ .הכת יזר^שוגיז יון יריזי ה' שרה פסוק: 3' ו״ג* וכת השניה יין בית ישראל/ שרה פסוק ד'וה/י וכת השלישית לזן 3ית חהרן׳ הפסוקים ויו' / דן ׳ תי״ת $ ופסוקים טי״ת יוד שרו גל הכתות* (י) כל1 הפחים תקעו כף׳ המפרשים אחרו תקיעת כף (יד) לשמחה* חמכס התקיעת כף לשמחה חיננה נמצחת כי חס 3פחות המון׳ גס המחלוקת השניה יון הפסוק הזה תירה כי יזכצות כלי זמר יד3רו. על ק חני חומר ענין כף, פה׳ כמו כפות זהב ונצוח כלי זמך דומה חל חשר נקרח בלשון חשמז (יחניטשחרען מחיק) ולפרוש *ה תרגמתי / כי הרשות נתונה למתרגם לבחור בבחור חשר יש לו יתר בחר ׳ חו יתר שחת במליצה/ חס חין לפרוש חהר יסוד חוק מחנו בבחינה. בקול רנה/ יש תרועת ימן וחנתה ׳ ותרועת מלתחה ותרועת שחתה׳ על ק חמר התרועה הזחת תהיה לששון ולשמחה . (0* עלה אלהיס בתרועה ׳ כאשד עלה חרון חלהיס תרועת מלתחה נשמע לפניו / חבל עתה חסר שב למנוחתו / עתה חשר נתן ה' שלים לנו בנועס זמירות תריעו לו / וזה חשר חמד : זמרו לחלהיס זמרי. (ט) מלך חלהיס על גויס כבד בחרתי המחמד הזה בבחורי onp* (י) גדיבי עמים נחספו עס חלהי חברהס/ מחברתו: נדיבי עמים נחסכו / פס חלהיחברהם נחסכו* הנדיבים היו בירושלים כפת מועדי ה'י כי לאלהים הגיגי ארץ ׳ רצונו לחמור לחלהיס מחסה לחרץל ומבלעדי תשוב הארץ לתהו ובהו * מאוד נעלה מחברתו מגן מחור נעלה' «יבער־