Ha- Meʾasef · 1810-01-01 · (1810) אדר תקע · p. [Seite 5]

3 סט: I וחמת היין יוליכך על ראש ההרים, משם כינשוף, תבכה על שובני קברים, שש תצעק נחי, ובחמור נרעי־י קולי*ך*■ עדי תפול ושכבת ועיבה שנחיך. לכן כיוס גפלך יקוננו כל מוברי יין - יאמרו; מה נעשה לגפן, ואדם לשתות אין?׳. והבוצרים יתאספו על קברף בתאניה, ויזעקו: פח נגדע גפן ישראל שורק פריה ז׳ אהה ’• תמול שמעתיך, לשינף על נדיב חרצת:* בא מ י ם ער נפש., עשות קנה יעצרז ־- אמנם מה חטא המת, כי תקונן אותו? $דוע לא קונן הוא עליך טרם מותו? מה חטא בנו כד שפכת• עליו זעמך? הלא אך על צרור כספו שמח עיניך• מה יתהלל חוח ביער תפארת עצים, הבזאת יתפאר כי יחללוהו במושב לצים f אמרת: ״ שבת משוש קרית ד— הבירה h הלא אתה הבאת היגון העירה * נהמת: ״ מה לך כי חצבת פה קיר!» הודיעני, מה לך פה להלאות בני עכר? מה חטאנו נד תנע במבחר קברינו,י השב במארב לפול על ספסרי עמנו• ברח לך, ברח אל ארץ אבותיך שם תקונן ותספוד על בטן הוריו* שתק והעייל? ותנה בכוס עיניך, בטיס אלבש קנאה, המלה שמך י משה ftt