Ha- Meʾasef · 1810-01-01 · (1810) שבט תקע · p. [Seite 3]

נ לה £ אזניו קמגו מטף מים ירעשו חלו מראש צורים, גס במן ואנשים יחזה,—הלא יעמוד מחשה משתאה, ועשתנותיו נבוכו•—׳ כן רעדו כל עצמות■ אבי •ישורון עלי דנרתהליויפג לבו, ויפול על יצועי( אחורנית, אין קול אין רוח אף נשמה אין בקרבו, שכב כאבן חמס, ולבו נמס. כן מצאוהו בניו, כן חצאואו ויחרדו, ויפלו לפניוארצה, ויזעקובקול: אבינו, אבינו! לאיפגעוך רעיוני שמחה, לא תמות ני תחיה אבינו הפעם! אל מירא, אמת בפי אחותינו, ושירתה אמת , עוד מפינו שמע נא! לה אמר בנך יוסף המלך, מהרו והעלו את פאר לבבי בעגלות האלה (יתנשאון עיניך ותחזינה מעשי ידי אמני מצרים!) מהרו אל תתמהמו בוא יבוא אבי וכל 'ביתו•— ויפקח עיניו ויאמר: יוסף נכי, יוסף מחמד לבבי עוד חי? תרב שמחתי כגודל יגוני, ר3 לי הלא עודו חי! קומו בני! חומו \ הביאוני הנחוצי אליו, אלכה ואראנו בטרם אמות. 1 י' י'' י י משה כמהו' מענדל פ״8 ב דברי .הימים לבבל נ ההמשך) חורבן בבל בימי דריוש דהי כאשר הכניע פורש את ,אנשי בבל, וישלימו אי» (יענדו אותו ואת מלכי פרס אחריו עז ימי דרי<מ ג כ ■* 3 היסעאספים