Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · (1809) טבת תקע · p. [Seite 29]

1 בפז ] רכינו צידה לדוג להחיות נפשם גימי מצור. WÄw בחומות העיר ומגדליה ומצודות,«. כי בימים ההם טרם ידעו מכדורי אש המפחיתים חיל וחומה ובתים, לא עלו להרוס נריח ודלתים הגחלות ונצורות בשמים, גם באבנים לא יכול האויב לירות מעל חומות עיר הזאת אשר גבהן מאתים אמה. ובמגרש אשר בין חומות העיר זרעו בני בנל את השדות מלאות כל תנובה, ושם מצאו אכל לרוב, ובארות בארות חפרו בתוך החוצות, וימצאז מעינותמים רבים. ויעמוד פורש את מחנהו ימים דגים נגדפניהעיר,• ויצר לו מאוד, לי לא יכול לה. ויהי כי ישבו אנשי העיר בטחושאנן, ולא יראו מפניצריהם, ויזכוי כורשאת אשר עשתה סעמיראמים להובישמיפרת ולהמשיכם אל הבור הגדול הנעשה לזה, ויצו גס הוא את עבדיו, ויחנו על מקום תוצאות נהר פרת אל חוצות גבל, ועל מקום אשדותו, ויחפרו צבורות בארן וימשכו את המים אל הבור אשר עשתה סעמיראמיס. ויאמר להם כורש, ראו נא גאשריקלוהמים, אזתאזרומתניכס, ותעגורוותבואו גיד רמה העירה, רק התאוששו והיו לבני חיל! וכורת וקצה אנשי מלחמתו נשעו מן העיר ויחנו על השדות מרחוק. ויהי נאשר ראו עבדי כורש ני קלו מי פרת, ויעברו גרגלם תון המיס מבין השערים ויבואו העירה. ואנשי העיר ישבו שלו־ס ושקטים, ולא סגרו שערי החומה אשר על הנהר, ולא שמרו החומות אשר על שפת הצהר, ומת לאנשי פרס לגשת העירה. ויהי כאשר נלכדה העיר מקצה אחד, לאידעו עוד גני העיר היושבים בקצה' אחר ני נא האויב, ולא שמו על לנס ד;ר, ויהי הס שמחים אונליש