Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · (1809) טבת תקע · p. [Seite 27]

נ מ I מ ע ל פ פ י ס, (הענ^עגדע, חדער סוועבעגדעגערטפן) הלא המה נחשבים במספר שבעה מעשי פלא אשר בתבל; זזהתארס; גן על גן היה בשפוע ההר, אחד גבוה מרעהו, עד עלה גובה הגן העליון חמשיס אמה, ומגרעות כתן בין גן לגן להבדיל ביניהם, ויהי מראיהס בחמד לעין עד מאוד, כי בהיותם בשכיוע ההר הביעה העץ על כל שפחי הגנות כאחת. והגנות העליונים ממכס היו בולעים אחורי ההר, ותמוכיס על החומה, כי חומה היתה בנויה מקצה כל גן עד הארץ, לעובהעשר אמות, והחלל בין חומה לחומה היה חדר חשך, יען כי הוא סתום מכל צד, אךבמגרעות אשר בין גן לגן הין חלונות, ומשם הופיע אור אל החדרים. וזה מעשה קרקע הגנות העליונים. קורות הניחן על החומות מראש אחת לאחרת, והקורות היו מאבנים נחלות שמונה באמה אורך, ושתי אמות רחב, ועליהן חנה מכסה התחתון. והמכסה ה«ה כעשה מקנים וסייד המחוברים יחד, ועל המכסה היתה שכבת לבנים כפולים טוחיס בסיד, ועליהם שכבתעופרת, עשויה כגג, לבל יויככם הגשם. ועל מכסה העופרת צבת עפר הרבה, ^בזה ותלול, עד יכלו להשריש בה שרשי עצים היותר גבוהים, ושתלו שם אילנות שונות. ובתוך כל גן היו מעיכות מיס, הנמשכים מלמטה למעלה גלי לזכמה ומלאכה. כל תפאית מחמדים הרבים והנפלאים האלה, אשל היו מכונסים בעיר אחת יחד, הגביהו תפארת עיר הזאת על כל יתרהערים, ושמה הולך בכל עמי הארץ אשי נימים ההם. והעראדאט הסופר, אשרעיכץ ראו מחמדיה , הגיד עליה לאמור 5 עלה יופי העיר הזאת מכל