Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · (1809) כסליו תקע · p. [Seite 16]

i D:]j והשגה אשר נתן לו גזה, לעיני נני עמנו ולעיני כל קוראי מכתבנו, כי לו נאוה תהלה, כי צדקות עשה בעמו,, והפליא עשות-נוובות עמנו, במתת יקרה ונחמדה הזאת.“ והנה ישראל הוא יודע, דור לדור יספר יקר תפארת האיש הגדול,.אשר תולדותיו אצחנו מובילים פה, כתובים מאצבעות המנוס הקחש "ו״ל בעצמו . כל שומעיהם תצילנה שתי אזניו ממעשים נפלאים ונוראים אשר קרו ׳ לאבותיו ואבות אבותיו, ואשר קרו לו בחיי עצמו. 'לס הזקנים אשר עודנו בחיים חיותם נשארים מדורהגחל הלז, אשר עוד רשום בנפשותס פלאי קורות המנוח הזה ומלחמותיו אשר הי! לו עם שאר גדולי דורו, גס המה לתאוה יבקשו לראות מעשה החיים וסיפור התולדות י מהענק הגדול הזה נכתבים על לוח וספר; אף כי הצעירים ממנס לימים, אשר אך לשמע אזן שמעונפלאות מחנו, הלא המה כלתה וגס נכספה נפשם לקרוא מעל הספר דברים נפלאים כאלה. אמנם בהיות כי ימי שני חיי יעקב המנוח ז״ל מלאו עמל וכעס, ודברי ריבות בשעריו,’ ובקרני ראם יחד יתצגס עם שאר ראשי תפארת י ישורון; ויען ני סק וגבול שמח למכתבינו, לבל יבא כל ריב וכל מדון בשעריהם, ואך אמת ושלום יהיו דגליהם, לכן שמרנו לנפשותנו, ונשיב באיתן קסתנו, לבלי נזכיר שום פרמי ענין ריב וקעפה, ונגוע בקצהו; ועבור זה, י ובעבור שאר אריכות דברים הבאים במגלת ספר הזאת, אשר אין להם חפץ לכל אדם כ׳יא לסעיפי משפחת הגאון -המנוח ז״ל, קצרנו המגלה הזאת, והעתקנו כמעע השלישממנה, דברים הנוגעים בקורות חייו, השוים *׳■ לכל נפש, ואשר לא ירעו ולא ישחיתו לאיש; וכאשר נגיע