Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · (1809) תשרי תקע · p. [Seite 26]

1 כו E « הדרך אשר ירצו, אס דרך תורני(אשר יקר מאוד בזמננו), או דרך מסחר ומו״מ או אומנות. ופס כל זה לא יהיו בוערים נפס, רק ילמדו כל הצריך לכל בעלי דת ישראל, ומעשה כתיבה וחשבון וכדומה. — ומלבד אשר ימצאו כשנעים נעריס מבני עמנו מדלת הארץ בבית הזה די מחסורם באכילה ושתיה ומלבוש, עוד תועלת אחרת יצאה מזה, הכי נכבד ועלה על כלנה, והנא; , טרם אשר צו6ד הבית הזה, הא בני עניים שוכבים בראש חוצות מבוזים ומגועל־ם, לא תאר ולא הדר למו, "עמוסים בבלוי הסחבות, ועיני איש מנכבדי העיר לא הניעו עליהם, נס גושו לדבר אתם, וילכו לפניהם בגאון, והמה שוכבים נבשתס, ומגודלים בנית אביהם, אשר שם לא למדו ארח, ולא שמעו כי אס דברי נאצות וקללות, כדרכי המקהרקים בקרב הארך. והנדיבים אשר בקשו אורחים על שולחנם נימי שבת ומועדים, נאשר יצאו מבית התפלה, ונאספו עליהם עדרים ארחות נוסעים מארבע כנפות הארך, ואותם אספו הבית לסעדם על שולחנם, והאכילום מעדניהס, והשקום מי.ינם (וכמה מהאורחים היי בעלי הון, והמה רמאים ונונבי דעת, ודוברי דברי תורה לגנוב לב צעליבתים אשר אינם יודעים ספר), זבני העיר יושבים בביתם עטופים ברעב, ואביהם לא יכלו מצוא טרף למו,!יגדלו כנטיעים בשדה, וכעיער בערבה. — לא כן עתה! מיום הוסד הבית הזה ויפקח הי את עיני נגידי עמנו, ויאספו עליהם בצי ת״ת, וסעדו על שלחנם, ויתנו עליהם מחצות, וידבר על לבס.—: ונפרט בכל חצישצה געת הנקורת נעקסאייען) ילבן לתת להם מתנות כסף ומלבושים, ונזה יעוררו בלב הנערים