Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · (1809) אלול תקסט · p. [Seite 9]

נ שטה] המגלח הואת/ למען יעוררו לנותם לרחמים וחדלה /ולמען היאות להס ני נל הנל כל אדם נצג סלה / וגדולתו והמונו כאפס ותהו נחשבו — אם נדמה בנפשנו עיר צולחה t מלאה חפחרח ומחמדיס / יושגת געת השקע ושאנן / ופתאום נהפך עליה גורלה / ותהפך לאין כרגע! «י לא ירנז נענו וזכרו נואח / ולמי לא תעמד שערת נשרו? — הן קצרו שפתוחי / זנלשיני אין די מלין לקונן קינה כראוי על רזנ פינזן נוה/אך הנפש הוכה תרגש יותר מאשר אוכל דבר ״ ־־־* לנו נא ונענורה נמחשכתנו דרך העמק העכור / עיר כיורנה והמאוללה הזאת * הלא אך מספל ותמרורים תחזינה עינינו — בה נגיע אלף גתים אשי עולה •והס קעור עשן, קצתם כליל נעשן כלו / ובקצתם עוד נשארו חרנות / שרידים וקליעים ממיר תפארת אשד היו להם / ופגרי אנשים הקנורים ועמוניס תחת תל עפרם 5 שם נראה מפלות *קיר והומה הנופלות לעינינו כרעש הומה גדול / והורגות גני אדם האומללים / אשי היו נעגעים חיים בין גצי אנניס / וזעקו 5וא לעורה t ואין מושיע « פה נשמע יללת געל / צועק ונו?ה על מות אשתו האהובה / עד נדמה ונאלם ממנאוג / ועיניו קמו ונשקפו למעלה למרגיז מליו משמים׳ י פה תנשל האשה על גוית יעלה ופגרי מיה הרכים והענוגים / ומרוב באנה הגדול תנה שערת ראשה / ומר צורחת / פי ואין כת נרמה שננה ותפול גם היא נתיק המות " שם נפנש אם מינקת נזכה ומיללת כשנדון ליי־ על ימק ה»ת נתיקה י פה ישפדו אחים ע5 אחיותיהם / וארוסות על ארזשיהס/ ואומיס על אוהביהם / ונמסו כדונג לנותס * — מי ישער ויספר כל היגונות והתמרורים הנראים בין חרבות העכורים הלה * — אך מי זה אנוש יעה להניע עין נשתרי חכמת אלהים וכעצותיו העמוקות? הן לגאה וזדון יחשב לנו/ אס נאנה להרים ראש / לחקור ולדרוש אחרי דרכי אל רב אונים ואמיץ כח / ולשאול מדוע נהיחה אשר גהיתה הנה 3כל מקום חשר צופות עיניו משתאים אנחנו לראות נפלאות עצומות מעשי