Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · (1809) תמוז תקסט · p. [Seite 29]

[ רצג ] לנגכס / ולהצית כו שלהבת היראה השמועה הרעה והמעצבת הנאה אלינו מאיד ושכר עיר ליידן! מחצה ושכרה לבנו פד מאוד ״ עול יכאב הנגע / עוד יגהיל החרדה והחלחלה גס לנות בני אדם קשי לב ואכזרים / עד יתגעשו וירעשו גס המה t ורוחם יתמרמר בקרבם מאוד / ולא יכלו לשכות יום המבוכה והצרה אשר ענר על עיר הנענה והאומללה הזאת ואיכה יתחלחלו לבות האנשים הרכים / המשתפכים על צחת אחיהם אף חס מצער הנה מזה / איך ישומו וישתאו / יריעו אף יצריחו / על גודל השבר והשממון אשי הגיע ליושבי עיר הואת! הן כלו בדמעות עיניהם / מאין הפוגות 4 מדי זכרו גס / מדי העלותס על לנס המהפכה והחרבה הגדולה הזאת! לכן במשפט קוה קויתי מאתכם / שומעי היקרים י• שחשיתו ליראת אלהיס ללנכס / ותטז אזן לקול אמרי / כפי הראוי לכס בענין גדול ויקר כזה נל אחד מכס יקל לו / ומלכו יעשה ואח / לגמע אחה שעות מעתותי מלאכתו / אז מתענוגיו / לבוא ולשמוע גס לחשוב ולדמות בנפשו תמונת ותבנית העוני והיגון אשר לאחינו האומללים יושבי עיר ליידן / עד ני יכמרו רחמיו עליהם / וימהר בימין צדקה להחויק יד מטיס ונדכאים האלה " הנה מהתפעלות הנעימות הזאת (מרגשת לב אלס לצדקה) / ומפעולות הטונות הנובעות ממנה אשים עתה דגרתי / וזאת תהיה תכלית תוכחתי היום ♦ אליכם אישים אקרא / אליכם אשים דברתי / ותוכחתי באזנינס אחזה הן ידעתם ני מאז נכבלתי להיות נקשר עמנס בחבלי האחוה והידידות / כל היום עמלתי ויגעתי למלאות חובתי המועלת עלי / להיות לנס לעזר •ולהועיל בדבר האמת והאמונה / להטות לבבכם לצדקה / ולהראותכם הדרך הישר אשר ילך האדם ויצלח בה * ואס אמנם רנה המכשלה והמניעות אשר גדרו לפעמים דרכי בעדי / ועזו נתינזתי מלבוא למחוז חפצו נתוכחתי ומוסרי / בכל זאת בגבר התאמצתי בכל תוקף זעה / גם במענה רך ובדברי אהגה