Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · (1809) אייר תקסט · p. [Seite 8]

1 רטז ] חלין גדול ממי ח וקל והיה לדם מיס ההרוגים וירא המלך כי אזלה ידו / וישלח מלאכים נכל גמלו לנוא לו לעזר / אך לא להועיל היו שלוחיו / כי כל שזמעי רעתו ששו / ודגים מענליו פרקו עולו מעל צואריהס ויהי כראות המלך כי כלתה אליו הרעה / וישלח את גניו הקטנים לקאפאדאציען (חנל אחד על נהר קאפאדאקס) / ויותר הוא ומחנהו כעיר ״ אולס עול לא פג לנו / כי האמין לקול מכשפיו לאמר "לא תלכד העיר על אשר יהפן הנהר לשנוא את עמו“ והמורדים עלו עליו כפעם הרניעית / ויצורו על העיר / ותנא העיר נמצור שלש שנים / ולא יכלו לה < כי לא שלם מון נינוה על הנה " ויהי היום כי פקד ה׳ על פרי גודל לגג מלכי אשור / ויענור הנהר חדקל חקו / זיפרוז כחומת העיר כחצי פרסה וירא המלך כי הפך הנהר לשנוא ׳את עמו / וימס לגנו / ויאמר עתה יקומו עלי עגלי לצחק ני ואהי לשמצה נעיניהס t ויצו להקים מדורת עצים ואש כארמונו / וישם עליו את כל רכושו והמונו אשר אתו בנית / י גס פלגשיו אשר לא עלו עליו / ותצא אש ותאכל אוחס ויבואו האויניס העירה / ויורישו אותה / אך כנוה לא שלחו את ידם 1 כ*א הרשו ליושני העיר לקחת כספס ווה3ס אתם " אולם מחרדת אל אשר נפלה על יושב♦ העיר אין אתל מהם מפנה לנו / וינוסו כלס כחוסר כל להמלט על נפשם על אשר העיר העליוה הואת / אשר מקולה חתו כל הגויס / *שארה ציה נמדנר חרב מאין אלם י (ולדעת קצת לא כרנה העיר על נא ציאקסארפס/ את♦ אשתו של נמכלנצר/ אשר היה עמו נעצה) *