Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · (1809) ניסן תקסט · p. [Seite 27]

לדג ] אל גל שטה! דנתי נמשוטות בחמת הסער כפלו / בקשתים / אחיתיס * עתה אקומה ולא ארפנם ״ אתחוק ואחליף כח / שאת צרות חדשות לבקרים / ני קצר היום ממכאוני / יעוף נאנחותי / ורעיוני חשנו שנעתיס האישון לילה " (ב) הביטה! הלילה (שחורה ונאוה) מנשא ממלנתה תוריד שרביטה על מתי חלד ״ קול אין / קשב אין / נולמו חבקס המוחה / והארץ תנוח מעבודתה לשנות שבתותיה! העין לא תחזה / האון לא תקשיב / פלגי חיים יעמודון / ♦שקטזן ינוחו יחד / החשך והדממה I אחיות הלילה! תעירו מורשי לבבי / תקשרום בחבלי התבונה — יסוד האישים היא ויתרון האדם — בואי רעיותי! בוא ותמננה ידי! אודנן בשאול < ראש מקום כסאנן י שמה הגויות יזם יום לאלף יפלו לפניכן לקרבן ״ אך בנות מי א$ה? ומה מחצב הורתכן? ~־ לן צורי אקרא / לך אמר לבי מלט בקודש " במאמרך נסו צללי ערב / זתגל יפעת הארץ " ברן יתד נוכבי בקר לקראת שמש / והיא על דברתך תבקיע מחשנת עבים להאיר פני תבל האירה גס נפשי 1 מק ברק הדי ך ותתהלך אש החנמה בקרב לד סלה! T" אליך אני I נפשי תמלט / לך תצמא נצמא למיס / השוקק למקור מחצבה ״ גס עביס גס בלהות יסונבוני ינתרוני / ואחה תהל ברך פלי ראשי ורוחי סלה " ני תעיתי בשאון היגזניס / מי מבלעדיך יאשמי? תאמצני לשוות רגלי ודרני לפניך / תלמד את תבונתי דגה / ולדעתי דעת ואשלם נדרי אשר נדרתי מקדם, ואסע ואעבור בתוך מחנות החיים והמסים ׳ אפתח פי ואשתה נוס ועמיך י ממנאוכי אחוה טובך / אלמד דרניך / משס אמת יתבונן לד * אמת תחקוקנה ידי " ני