Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · (1809) ניסן תקסט · p. [Seite 22]

[ קצח ] ומי יעמיק שאולה להשתהות אל פד המלך / אותז יגנהו למעלה על גפי מרומי קרת / וכל רואי פט המלך t ילכו כדרכיו יבקשו תענוג / ויאכלו נשר אחיהם כשר עמי הארץ / וגס המה ימרדו נמלכס / באמרם מי המלך ני נפנדנו / ואף ני נשבעו לו * אך השכועות למשחק יהיו כקרב העמיס החכמים והיודעים ני אין אלהיס כארץ / ועול מעט יפול המלך נחרב כני עיוו / כי מי לא יחמוד נספו ווהבו / גנות ופרדסים אשד נטע? הגנוריס אשר מסביב לו המה יכתירוהו / יסובנוהו T יושיעוהו / «יצילוהו מידי קמיו / ומי יצילהו מידי הגבוריס האלה / מידי שר הצבא האהוב / או מידי שר העיר? מלכות רומי ופרס יעידון כי לא ישען המלך על חילו / אס עמו נהפך לאויב לו / כן יפול הדור הזה נרע / עוד מעט ואין אדס כאיז / והאדמה תשאה שממה , אם ילך כל אדס בשרירות לבו / לאכול ולשתות ולשמוח / למלא גדתו / ואת רעהו יעזוב / ואל פועל ה׳ לא יביט / ומעשה ידיו לא יראה •־־־ לכן כני! מדברי אפרייא הארור שמור נפשך מאוד ״ ועתה כני הטוב / בוא וראה האמונה האמתית / היא תצוה עלינו לאהוב יוצר הכל ולאחינו כמונו / מה גדלה חכמתה / ומה מאוד כוננה אושר האמתי ככני אדם / לא לחיי הזמן לכד מעוחדה נפשנו / גי כמעט חבלה מיתנו / וישוב העפר אל הארץ כשהי' / אך הרוח תשוב אל אלהים אשר נתנה / שמה תתעדן מזיו כבוד אלוה אשר לא נוכל להבין בימי חיינו / ני קצרה שכלנו / וכל הימים אשר אנחנו חיים על פני האדמה כולנו אתים מי אל חי / כיהודי מוצרי כישמעאלי! וגס המקטרים לשמש ולירח / וגס האומרים לעץ אבי אתה / לבול עץ יסגדו! וג® ההולכיס בדרך אפרייא! ומכחישים לאל ממעל / גס המה אחינו תועים נדרך / חלילה לנו מקצוף עליהם ולנער בס / אך מצוה עלעו לנהלם בנחת על לרך הישר לפקוח עיניס עורות / ולהוציאם מחושך וצלמות / ממקור מיס חיים כזה / יצאו נחלי אושר והצלחה מל כל יושבי תבל * זאת היא תורת הארס : אהוב I