Ha- Meʾasef · 1809-01-01 · אדר תקסט (1809) · p. [Seite 11]

[ קעא ] המשפט שולחים שוטייס נעגלות לקלן הילדים הנפזייס נחוצות אנה ואנה י ומחוץ לעיר פעקינג חפרו נור גדול ושם ישליכו כל הנמצאים / לא ינקרו נין חיים למחיס י ומוחם השוכנים כספינה כי הארץ לא יכילם / ישליכו נניהס נמים י מי שמע כזאת / מי ראה כאלה י יושני חינא מאמינים נאלהיס אחד / לא יכבדו הכומריס נאשר ימשו שכניהם הטאטערן י אך מקלס היה איש נתוכס ושמן קאנגפוטזע! קדוש יאמרו לו " ונאמת היה הס וישר/ חכס ועניו מאוד / הוא הזרה להם מוסר השכל והמה כתובים נספרו / ממט מהמה אציג לך פה * שלשה הם יסודי המוסר והצדקה : (א) לשפוט המעשית י ויגזור אמר הרצויה מן החכמה והציקה י ( ב) לחקי־ר ולדרוש טובת הכלל י ממנה נובע טובת עצמי י (ג) לאזור בבח הסבל > לסבול את אשר יסוב גלגל הזמן איש חכם הוא עצמו מוכיחו, הוא עצמו בעל ריבו * הוא עצמו עד על מעשיו י הוא עצמו ישפוט במשריכש מעשהו אל תעמול לדעת מקור היצורים ׳ אל תעמול לדעדו תכלית הנבראים 1 כי היא נמנע בהק הטבע לרעת אותס« הגרזן jssS יוכל דעת החרש אשר עשהו ׳ והיד־־, עיעך לריק ״ על כן מחקור חרל התבונן בעצמך ׳ הפוש במהבאי לבך ■ מקור תשוקתך/ למען דערת סור מרע ועשורת טוב י והי׳ שכרך אתך זפעולתך לנגד עיניך יהיה מכאן אתה למד ני איש יזכם היה י אנשי ארצו כבדוהו ויאהבוהו