Ha- Meʾasef · 1808-01-01 · כסליו תקסט (1808) · p. [Seite 20]

נ פד C רק יהודית היא נותרה?*בדה אצלו * אז אמרה בליבה זה היום עשה ה׳ וזאת העת להושיע עמו על ידי ׳ ותתחנן לפניו לאמץ זרועותיה בגבורה רגע ברצונו להוציא מחשבתה מהכח אל הפועלי* . ורוח לבשה לקנא קנארת כבודו / ותלך בלאט ותאחז הרבו התלויה בעמוי■ ערשו וחוציאד־; מתערה זתשא עינידי־ז לשמי□ * וחיש תפשה בשמאלד־ז בשערות ראשו ובימינה שמח החיב בלועו ׳ ותזסן* להכותו שנירח וכיתה ראשו מעS שכמו ׳ ותחיש לגלול אורחו ביריעת ערשו החמורה י ותצא מלפניו ותתן אותו למשרתה המיחלת על־* שובה פתח האהי־4 כאשר צותה גבירתה / ותלכנדח שתיהן ותצאנד־־ז בין השדרורח כמנהגן בחצוו־ז הלילה להתפלל־* בשדה מבלי מעצור ותחצנה SiwS , בקרבתן לחימה קראה יהודית לצופים לפתוח להן השערים ויצאו לקראתן באורים ותהם העיר ׳ ותחם יהודית ארח הע□ וישתוקו י ותקרא הללו ארח ה׳ הורו שמו כי ירו הגדולה הושיעה לב□ בימיני * והוציאוה לה□ ראש אוליפורניס הצר הצורר אות□ ויכירוהו ויתמהו איש אה רעהו עד למאי ׳ ויברכו ה׳ ויחדו נשאו קול זמרה בשמחה רבה ותבקע הארץ לקול□ בתה לוה לאיד* עליון גואל□ ומושיעם בנפלאות לא עלו עS לב לעולם י ועזיה קרא לאחיזר לבא לשוש בשמחה לבו בתשועתו ותשועת□ ׳ ובראות אחיור הראש הנכרת לא נותרה בו נשמה ואחזו חיל כיולדה י אחרי כן היתר. רוחו וכרע לפני רגלי יהודית והשתחוה לה ויהללה ha כS הטובה שעשתה לעמה ויאמר » עתה ידעתי כי נחל ה׳ מכS אלהי□ ומהעה הזאת כS ימי חיי מאמין אנכי אחדותו ולו לבדו אעבור בקרב עמו ישראל ׳ ויצו למול בשר ערלתו להכנס בבריתו שיר* אא״עה לשמור ולעשות הכתוב בתורה משה ותצאן