Ha- Meʾasef · 1808-01-01 · כסליו תקסט (1808) · p. [Seite 2]

[ סו ] כן?עמק עכור זה עת ׳סמך יואל! קולך שמענו בנעם היינו שמרזים נפשך נפדה מצר למרום עלית עתה אתה תרנן יאנחני נאנחים 4 מאיר שלעזינגער ♦ ונפשו תשתוחח׳ ועיניו תרדנה דמע על אכדן האיש הזה ׳ אשר מותו לשבר בת עמו יחשב " חכמה• וצדק כתאומים בו נפגשו ׳ אמת ושלום יחדו נשקו * ידיו רב לו בידיעת חכמות, ולשונות רכות ׳ וכביר מצאה ידו בדעת לשוננו היקרה ׳והשיגה די באר תעלומות מקראי קדש " שפתותיו נוספות מור ׳ וכל דבריו נכונים וישרים למוצאי דעת ־ ותפארת עולם יהי׳ לו באור תהליס אשר כתב ע״פ העתקת רכז הגדול החכם רמ״ד זצ״ל ׳ וההקדמה הגדולה והנפלאה אשר שלח לפניה ׳ מלבד שאר ספרים אשר חכר הן בלשוננו והן כלשון עמים " הוא היה אחד מבעלי המאספים הראשונים והפין מעיני חכמה חלצה בגויל החלש שכנה נפש יקרה מאוד / עניו הי, לבו ׳ לא ידע חנף ושפת חלקלקות ׳ אח לצרה הי׳וככל עת אהב הריע י אך אהה י רעים היו ימי חלדו ׳ הציקוהו מכאובות ׳ עד עזבהו כחו וכמבחר שנותיו נדמה ואיננו I י־~ ״ והנה מאפס מקום t כי נשכת המאסף עד הנה/לא ידעו כעלי לשון המשתפכים נפש ושיח על השכר הזה ׳ איה איפוא יציבו מצבת זכר היקר הזה / עד הכינונו להם פה מקוס והננו מבקשים פני אוהבי ומיודעי נפש החכם המנוח הנ״ל׳ היודעים תולדתו ומקרותיו מנעוריו עד יום מותו / להביאם על לוח ספר ולהובילם לנו / ואנחנו נעתיקם ברצון טוב ובנפש חפצה במכתבי המאסף- " ד״ה