Ha- Meʾasef · 1808-01-01 · חשון תקסט (1808) · p. [Seite 19]

ועתה לך נא ונוכחה הלא לא מצאנו גספרי הקיש כי נאו מלכי חרץ בימי המלך דוד לירושלים ובהיכל ה, / וכוש חריץ ידו לאלהיס / גס לא הי׳ לא היכל ולא מקדש נימי המלך דוד / כאשר היו הדנייס האלה לדנרי המזמר / וגם הפסוק ל*א גער חית קנה ונו׳ אשר הוא תפלה לאל / לנל1ת נצי קרב נ• חרב איש ברעהו יפירו (כאשר אפרש) יורה על המלך שלמה אשר אהב שלום כל ימיו / ויפן ני כימיו היו הקורות אשר זכרתי נסם / על כן אמור מעתה ני המזמר שר על הקורות אשר היו בימי שלמה / נאשר שר המזמר מן על נהרות נבל על הקורות אשר היו אחר גלות ישראל " והגות גית (דיצו לירדע דעט הויזעט) היא המלכה שנא / וכוש נקרא בית בעבור כוש אביהם / כמו גית ישראל ♦ ולקראת המלכים האלה ולקראת הנות בית נסע ארון ברית ה' כנראה מהתחלת המזמור / למען יקבלו עליהם תורת ה׳ י ונבוא המלכים אל הקדש ענו ואמרו כני ישראל : אס תשככון בין שפתים וכו׳ / וכוש הניף ידו לאלהיס / ובכללו המלכה שנא / ני קבלו עליהם מצות ישראל " וכאשר ראו זה יראי ה׳ אמרו ״ממלכות הארץ שירו לה׳ זמרו שמר והמו שא וזמרו מן "לרוכב גשמי שמי קלס" עד סוף המזמור " ולכן נשתנה טפס הפסוקים האלה מטעם כל הפסוקים במזמורי תהליס י וכעל אנן עזרא החוקר ונוח! תעלומות המליצה אמר עליהם : "יש לו סוד ולדורו ידבר״ אמנם תמחל נא נפש החכם הזה / אין לו סוז / רק כוש ידבר / ולכל אומה ואומה טעם מיוחד ללשונה זמליצתה ולשיריה / ודעות בדויות לה " ונס הכוש אשר קבל עליו דת ישראל לא סלר־ך לתאום לאיש ישראל (היהסך כושי רגע כל מומותיו? ) ולא עזב חוי־ת אבין חמתה על לוח לבו מיום הגמלו עד יום בואו לירושלים בכל נתיגותה / ואס כן מה סוד יש בו? הלא את אשר אמרו חז״ל לעיני השמש הזאת נעצם השמים לטוהר הוא / נאשר אבאר בערה " ןכנסוע הארון לא אמרו בגי ישראל : קומה ה׳ ויפוצו אדניך וינוסו משנאיך מפניך , בלשי! תכלה כאשר אמר משה רבעו/ ני התפלה הזאת כקללה היתה חשובה בעיני המלכים הנאים רב * 4 לבקר