Ha- Meʾasef · 1808-01-01 · (1808) תשרי תקסט · p. [Seite 35]

נ לב ] אין גס לשנים כדרות / ני או תהי׳ חוחלחך בכוכה / ואהי כע-ניך כאיש נקלה האומר ומכטיח הרנה ועושה מענו אן אדבר :ה רק מנחות הגוף והנפש ומתכונתם נכלל / ומאיזה פרטיים ממנס / ואציג לפניך הקורא הידיעה הזאת לפי הוזדה אשר הגיעה נזנוננו י והננוניס המה ידעו כי גס משנים רכות עלתה וגדלה עד מאוד ♦ החכם הראשון אשר אסף וקנץ כל אשר אמרו ונתנו הקדמונים בחכמה הזאת הי׳ החכם חאלאנר ־ אמנם לא לכד קבץ מה שאמרו אתייס ני גס אזן וחקר כעומק תכונתו והוסיף חדשות רנות על הישנות " ואס אחריו עמדו אמרים והפליגו על דבריו / והמה החכמים בלומענבאך' ווריזבעיג ׳ וואלטער/ חיל/ הילדעבראנד׳ פראחאסקע/ אויטענריט ודומיהם! אשר הפליא! לעשות כחכמה הזאת והעלוה למדרגה עליונה / ככל זאת עד עולם לא ינכו ולא ישנו הדכריס הנובעים מלב איש חנם נזה / הרואה בעיניס פקוחות / עד עולם יקומו ויותרו אוצר גדול חקוקים כלב המכינים י אולם עודנה לא באה החכמה הזאת למעלת השלימות / ני אי אפשר לשכל אנושי לחפש בעמקי מצולות החכמה להפריד תמיד הא«ת מן השקר / כהיות כי גדול מספר הספרים אשר הנחילו לנו הקדמונים / והנכתנים עוד לעת עתה / ואין אנו יכולים להחליט ולאמר : זה הוא האמת ווה השקר . (ההמשך בחודש הבא) האדם והעת האדם 3ור, תלדי עתיחירת תסתיר בחביך י האשמח לנןרארתך {!תיטיב♦ דךביך י העת דחנך א׳נזמיר אך תבונתך תנחני אם היטיב א1 תרע דירגלף הנני - ♦ איצק אויערבאך "