Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת רביעית (1797) · p. [Seite 25]

ולהתעלל^אמדת* אס להס על וזלומזתיהס «ע4 דבמהם?-היאך המת יצול להקויש את, הי^?י לאפן< לא אםצ$ פ^עלד, ׳אקזמה זאתדאה לעץ צל!;אשיס-דנרי!כגדייאאי/״ה>שדיס״:כלמתס, והמהיצמק! אח הצדיק וירשיעו את׳הרש^״זלמנון תביצו^יטב טרם ה־שפטו; " אודיעפש מי צמה האנצ1^ האל?1 בצל^ריכי, משפטםןמ#&*89ז1»4043 oewM ך ־׳> w«1ron **cq ר׳^ cctncr •3tc tcas c<*<m . <3rä סחו <$מ ^אחל קארפע* א! כחמשה ■הדשיסמהגה קפד ק^ן לפניאשר.^^אמד,מילדי"העברי0בעירבעדלץ #קנ$כמ4 וישראל #^ממ1:ג״מ.שמחה!•ג״זמיבר^ לשם הג$ר $ן:משכק &} ואפחמאת הצפר יאכאה מנההילד #והבט תמרורים^׳ עלהמאצף ו<1ל מחבריו/^קזלו.כצער אלהי© בק^קה להעביר ממשלת זדזן, ממשלת ןמאםף מן• האר! 4 ובמרתנפשו זלגו עיניו דמעות גם על עשירים העם במי ישראל אשר מאנו לתת את בנופיהם לנערים כמוהו קנס בלא כתף, וישפוך לפני ת׳ שיחו, שיהיה רצון הלפניו-להפזך לגביהם לב אבן ללב כשס ־^4י ואולם?1 הנער הלה: לא אשלק את ימ ולא אעשה לו מאומה, ,כי ידעתי קב^תונקתו <*גול$!הלא היא באהבה מ פתרת I רשפיה וןשפך,אש שלקה בעצמותיו, על ק כאבו נעכר למכתו אנושה, על (פ)^אלה הדברים •אשר כתג •לי איש ככבד מתושבי בערלין ־»^•"על דבר המפר >מה1 לאמורא על פמחברןעץ משפט אמרתי : משפטיך הסוס רכה אדם ובהמה?! יכי ידעתי שהקפר:כזה הולד מנעד וגס זקן; והנער לא'ידע מאומה, ל4ץ*מצחק,יקדא לו זרע.״/הכי קרא שמו עין משפט על שק "המקרא ויהי ני זקן יצחק זתכהין עיניו מראוה?*י**-