Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת רביעית (1797) · p. [Seite 3]

rncüst a * v‘ ■׳ *׳,Vf4־י;5־״ •»/־י׳ ׳ ״» ' י־י־י׳♦^ ׳ ״ש יחוד ב איר ץ 4*ה תי י «.»rי י' ׳- /?#««# /*,•'“ r*,fp*f* ■ '(?המשך׳השיזך'למחכרת שלישית צד~רכ) r^r *rf עח*ו a^gp ^r/?r: •־ פלרגי החשיתי עד כה התאפקתי עד כי כליה לדבר, ועת*! הטה נא גס אתה את אזכך אלי , (שמע את דברי. הנה אתה קצפת עלי עד מאוד, זפקצפך כתת דזפי בי ובאחחת ממעי, אציליבכי ישראל,זתמיר כבודם בקלזן בתתך א(תס לשמצה(לשכינה — אלה עשית והחרשתי כי זכרתי מאמר חכמינו: בא לכלל כעם בא לכלל טעות, ונחמתי אם יעבור זעמך, תשוב תרחמנז. ואולם קזיתי לטוב והנה רע, למרפא והנה בעתה, כי חרצת המשפט לאמור: לךהתרפת אולי ישא עלכיך! אהה אחי, לזאת יחרד לבבי ויתר ממקומו!— האנכי אלך ואתרפק? חלילה לי מעשזת כדבר הזה , להבזות תורת אלהיס אשר בקרבי! ומה פשעי ומה חטאתי כי תשימני החי ומאוה? ה׳ אלהיס שמני בימי חלדי לכוטר כרמו, ואנכי אשים ידי למו פי כי אראה פריצים יעבור! כו ויחללוה!? אחריש אתאפק בקזס אדם לעשות הרע כעיני אלהיס כאשר עשה האיש הזה אשר רצתה אב 2* נפשך?