Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת שלישית (1797) · p. [Seite 70]

(מ) הזה, עמוס תולאות, אחרי מלכו עשר שנים בהשקדה רבה, ולא זכה לראות פרי מעלליו, לתבואות זרעז אשר ורע לברכה/ שמו וזכרו לדור דודים גוסטאף השלישי מלן* שזועדען(בשנת ה״א ה״מ ול״א ליצירה) איש חכם לב ונכון דבר איש תיל ורב פעלים, הכין הכנות רבות לטובת אנשי ממשלתו ויוליכם מועם שבטו ובחמלה גדולה, ובכל זאת קמו אנשי רשע וזדון, וקשרו קשר להרגו, ויזרו בז המורים, ויחל שנים ושלוש ימים ובימי חליו לא שפך בוז על אויביו לא רגז ולא אמר לכלותם , ויתחזק על המטה , ויצז לבנו אשר ימלוך אחריו לאמור לא תקום ולא תטזר את רעת המורדים, את האלהיס b עליון ירא ועשה כטוב בעיניו ואל תפור פן הדרךהישר, ובצאת נפשו היקרה , התפלל לאל עולם שיצליח יושבי ארצו, ויסלח עזן מבקשי נפשו ויגוע וימת• לעאפאלד השני הוא אחי יאזעפוס ז״ל איש חכם ונבון, היטיב מאוד לעמו והרבה לעשות חסד ביזשבל על כסאו הישרה במדינת טאסקאנא ואחרי מות יאזעפוס עזב המלכות הזאת לשכת על כסא אתיו וילך בדרכיו, ויאהבוהו עמיו מאוד מאוד וימלוך כשתי שנים וימת. (ג) גחנגאר השביעי היה אחד מאבי הכהניס (פאפסט) לאמונת קאטאליקא, איש גבה עינים ורחב לבב, וישב על כסא הכהונה שלו(בשנת ד׳ אלפים ח, מאות זל״ג ליצירה) ויכהן בגאוה וגאון, וישם אותו לראש על המלכים אשר היו בימיו, והכניע המלך היינריך הרביעי החת רגליו, רבים מעשיו אשר הרשיעו בס עמים רקים והרע