Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת שלישית (1797) · p. [Seite 26]

'( רו)־ מ״ב״ם (הולך(קרוב, ובלכתו אל פלוני) שכה לך פה עד כי אקראך. (אל מב״מכ) שב אחי! מקומן אל תנת. מב״מנ ברוך אתה לאלהי האמת והשלום. מ״ב״ם זשלזס בואך בנאות השלום האלה על מה אתה יושב לבדך? ולמי תחכה פה? מב״מנ המלאך ההולך לפני לנחותי הדרך צוה לי לאמור: אל תמוש מזה עד בואי אליך; לא ידעתי אנה הלך? ומדועעזבני? ני״ב״ם "תיבר >ויך וותזטעט^וונד דתט זויינע חיוהרעגויק" ׳,זע}ין.קייט מין רען פועהנהייטן תו נר פחווקמזו" "זוענהייט! זדינעט גייטטעס בטטעהט : רתע* "*ינד 1ועטץ.קייט, 4רעכטי\.קייט, פרייהייט, ,-,?יבע, ümiinmi^ ערקענטניטג.תטטעט,בע» "פערדר^יינערתמיכטע!, מ1נד על־^עבונ^מין ' "*יינע^י!י4ען ווי!!ען.די;עוע!י4קייטןערחתר" " טעןזויינרמין יענער נוקונפט, דתהין מיךיויאלע, /rמונד תייןזועחרערטבדויכע תיךניכט לו חיטן, /) תוHpיט4טרvוטטעp זווהטערען חען. תננוטרע" ״טען, דער >ויך דתהין פיהרט.״ *) ויותר מזה תמצא בתפרז היקר ירושלים בווכזח אשר היה לו עם ' אחד מאוהביו על אודת הגמול והעונש אחר המות• וכבר העתיק. ריעי היקר ר׳ איצק אייכל הרבה ממנו ללשון עבר במאתף לשנת תקמ״ח. מה רב *) Wittes ©efpracfy♦