Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת שניה (1797) · p. [Seite 82]

<קעח) **J מיכאל.כפרן;ור'*עפב.לב יישכיס של ,אסזהר־ב ר׳*&מזאל לאנדויא! אם אישאחר 5.׳אי אץ אתו•? ^אפל^ ׳אוהבינו הכזגיי-אשרדהלך;דרד;פראג לקארלסבאד.׳/ ♦ואשד,שלח למ האגרא!■ הותהודוע לנו; •באר היתיב לאממ*< *שמרצו^ןמדעת^ שמואל הוא שולי!;לפ1 האגרת .הזאין.5י ין«א צוה לשלות,;ולמען תהיה.לנז:לעדה שהרן<ר*: שמואל קפץ <פרסזם האגרתלהואה־הראה,לכן:., /:שהאגדה השלזקה קיא ■מזגה^מכפינ-ת-יררהרכר׳ שמואל בעצמו.’.. יהיהאיך שיהןמ;אס הקולח הזה שקר/ענה שסרב:ו׳ושמואל-הג״ל הוא-אשם <אכ<זהינקדס,׳ כיןסמככועלדברי־חשולחועלהמזפתאשר ^כיאלאמה לכליו^ *!:־ ■> . :־c. Ci,.,;; v $*ך, זאת'.כשאל ואותה נבקש מהרב; ר׳ שמואל כר״דאר מן שאר התורכים כעיר*פראג;אשד המעשקו עמזדבגבכון הזה * אתרי.שעל m הדפספ-האגרפ״הזאת נתפרסם הסכסוך הזה כעולם, ורבים מאנשי צדק דושר מתאדם $שמוע במה^כ^^ענות ר/שמוא£ה^ 'יוה ה!ה לאל*4 pjwjVfevפש'ר';כעצין:V W /"כי כפי "הנראה בעיניהם “V ' אס"4 הצוואה'.ifc .?$*ק יכפי א£ד ,העתיקה.;הרב^#אל אמתז יה\ו. 'קושיות;זםעכ(ת שליהוב;^;שמואל חזקות ועצומד;.*‘..1:במקועכ>;עומדות לאמורא אדשהני תה רבנן. יניחו ידם מלאתן! )כזכות: ה מתנה: של •רש״ק ז״ל 1׳ - או. שיסו» אחור מלהמת ביושבי, על מדין , ועל כן אכחפו מבקשים כשם אנשי צלק 4האלהן,׳ שיולע ויתפרסם על ידי~הדפוס,תוכן הפשר הזה, ,איך נפל סזכר^במהשהצשדקו־ •ז ז^אס-המה מחשים :!מכסים את-הדכר*הזה, יאמרו פריצי׳כני־ עמכן, תלמידי;*יוכמיס מפרכסים זה.את ןה כזונות וכובשים פניהס •כקרקע <דכר! אשכ נו4ע-טכס לבין־עצמס ולמה יאמרו• המתלוצצים ^עם שנתקדם )באעת.במקלוקת הזה;ו הב יזנ כס 1 פה4?