Ha- Meʾasef · 1797-01-01 · מחברת שניה (1797) · p. [Seite 80]

(קעו> ישפטו בלכר ולמה זה שנית את טעמך להתעדלל בהם לשלול! דבריך חוצה? ולמה זה ותערב זר בתוככם? על• זה צרין אני להודיע בשער פת רבים . כי לא מידי היתה זאת לחכמיה המחברים האלה כי אץ לי שוס הכרות עמהס .־ ומעולה לא הי' דימר מצוי׳ בינינו לא ככתב ולא בעל פה ולא ידעגי ממי •יצא הדבר• לצל הקורא במכתבי הזה למראה עיניי ישפוט , כי לא נכתב האגרת הזה לקובעו בדפוס להפ<צי> בישראל כי בחפזי'כתבתי אז כאשר הייתי־מחץ לעיר בלי קפריסהנצרכים לזה ולא הי' כוונתי כי אס להודיע עייך הדברים לחכמי הפיר ובתוך הדברים .גמעוררתי באיזה׳ הערות מדברי* הפוסקים אשר עמדתי עליהם כתחילת עיוני כי לא הי׳ הזמן והמקום מוכשר. להעמ;ין כראוי: להרחיב הדיבור במו״מ של הלכה כאשר נאמר במכתבי . ולחכמי עירי היודעים ומכירים אותי להם דברתי כאשר ידבר איש אל אתיז לאמר ראה אחי!־;'פה יש מקום גניוך כי נסתרו דרכי הפוסקים בהשקפה ראשונה׳ . אבל לא פן ידבר איש בענין אשר רוצה להפיץ יעל פני כל האון: ולקובעו בדפוס למען יעמוד ימים רבים: כי אז צריך הוא לשום עין עיונו על הדבר ההוא ולישב בבית מלא ספרים ולצרף מחשבתו בעת שדעתו צלולה למען יעמוד על דעת רבותיו על מה דבריהם הטבעו ולחפש חדרי ■הפוסקים׳־ ראשונים ואחרונים לבוא על מקור הדברים להיות ראוי למי שאומרן ולא לערוך שלחן במדבר להעלות מטעמים אשר לא נגמר בשולן וחסרי׳ תבלין . פן יהיה לשתזץ בעיני בעלי בינה לאמר ראה זה שולח דברים כבר בי רב דחד יומא י ומעתה זה יהי ׳ לעד כי אץ דעתי נוחה בהדפסת דברי האגרת הואת מכ״ש שלא בקשתי משום אדם להדפיסו . עד כה דברתי לקיים דברי חכמינו ז״ל במשנה במס׳ שקלים שאדם צריך לצאת ידי הבריות כשם שצריך _ . לצאת